בובת הוודו שננעצו בה דוקרני הגיבורים מודיעה, כי העישון מזיק
לבריאות, ואם אתם לא מסכימים תלחצו על ביטול (ואם אתם מאשרים
תלחצו על אישור...ואם אתם לא יודעים על איזה כפתור לכל הרוחות
אני מדבר, תשאלו את Microsoft, ובאותה הזדמנות תשאלו אותה לפשר
ההודעות שהיא מוציאה על השגיאות שלה).

בבוקר יום שני, עמדתי בפני משימה, שעל פניה נראה טריוויאלית
ביותר, ולא נראה שאזכה להכיר את זיו פניהם של כלכך הרבה אנשים
(ונשים... שהשמן שהוסיפו למוקד כאב במיוחד)...המשימה הייתה
לעשות טסט לאוטו (למה אין איזה כפתור Test על האוטו שאומר מה
לא בסדר, נתקן, נלחץ עוד פעם ויודיע לנו "כל הבדיקות הסתיימו
בהצלחה") כשבדרך כלל לא גוזלת זמן בכלל, שכן, אני בא, שם את
האוטו במוסך, נותן למוסכניק ת'מפתחות ואת הקבלה (לא שאני מאמין
בה) על התשלום לטסט, וזהו, רק לחזור אחרי כמה שעות לקחת את
האוטו.
מה שהיה שונה הפעם זה שהיה עלי לשנות את המספר מנוע (סיפרתי
לכם בסיפור הקודם שהחלפתי מנוע) ברשיון של הרכב (רשיון להרוג,
יאמרו כמה אנשים לא טיפשים כלל). איך עושים את זה?, אתם וודאי
לא שואלים : הולכים למכון הדרום בחולון (ויש רק שני מכונים
בארץ שמורשים לעשות את זה), מבקשים מהם שיחרטו את מספר המנוע
החדש על השילדה של הרכב (או המנוע, או משהו כזה), ו...זהו.
מהמוסך לקחתי את שטר הבעלות של המנוע מגברת טובה שהיא המזכירה
של המוסך (שכשהחליפו את המנוע שכחה להגיד לי שצריך לשנות את
המספר מנוע ברכב, ושאני צריך לבוא כמה שבועות אחרי החלפת
המנוע, ולהסדיר את זה....עוד מעט היא תככב שוב).

ידעתי שאני אצטרך מזומן, עבור הבדיקה, ובשל הסיבוך במציאת
כספומטים באזור, נסעתי לצריפין, תוך שימוש בוטה באישור הכניסה
שלי, נסעתי למרכז צריפין, הוצאתי כסף, ויצאתי את צריפין לכיוון
בית-דגן...

נסעתי למכון הדרום, שנמצא איפה שהו אחרי אבו כביר, והלשכה
המשפטית (של אני לא זוכר מה), שכבר נשמע רחוק, ולא מקום שהייתי
רוצה לבקר בו), במכון הדרום הכרתי את גבי, שעושה את ההטבעה של
המספר מנוע, ונותן את האישור המיוחל. נתתי לגבי את המסמכים
שנתנו לי במוסך....הוא הסתכל ואומר לי "מה זה, יש פה שני
מסמכים, אחד של מנוע מיבוא, ואחד של מנוע שהורד מרכב אחר, אני
לא יכול לקבל את זה....מי נתן לך את זה?", אני, שלא יודע על מה
הוא מדבר אומר שנתנו את זה במוסך...ושאני חושב שהיבואן זה "דני
את נני"....
התקשרתי למוסך שרתון (טובה, זוכרים), דיברתי עם טובה, שהפנתה
אותי לשמואל (בעל המוסך, ואדם נחמד בסך הכל). שמואל אמר לי
לדבר עם "דני את נני", והם יעזרו לי עם המסמכים. למזלי, "דני
את נני" נמצא חמש מטר מ"מכון הדרום"... ניגשתי אליהם...יותר
נכון לדני מ"דני את נני"....הראתי למישהו שם את המסמכים, הוא
הסתכל ואמר "ברור, אחד מהם זה של הבוקסר....זה לא שלך". טסתי
על כנפי בטחונו הרב, ופניתי לצאת, אבל אז תפס אותי אותו אדם
(אני לא זוכר את שמו) ואמר לי "איפה טופס ההטבעה של
המנוע"...בתמימות משהו אמרתי שאין לי מושג מה זה טופס ההטבעה,
ושידבר עם שרתון....הפקידה שם התקשרה לשרתון, החליפה כמה
מחלפות עם טובה, ולאחר טרטור אחד או שנים לאוטו, לראות עם יש
הטבעה מובנית על המנוע (יש איזה תקנון חדש שקובע שעל מנועים
חדשים יש כבר הטבעה על המנוע), התקשרה הפקידה של "דני את נני"
ואמרה ל"דני" (שהקפיץ אותי לאוטו על הווספה שלו...מגניב...שתי
דקות טיסה על ווספה) שהיא מצאה את טופס ההטבעה של האוטו (יש רק
אחד כזה פר מנוע...כמו תעודת זהות של המנוע...זה ושטר המכר),
"דני" הקפיץ לי את הטופס עם הווספה שלו (ואני לא מתכוון לדברים
המוזרים שאני בדר"כ מתכוון עליהם), גבי (מ"מכון הדרום", אם
הספקתם לשכוח) אישר, שזה כל האישורים שהו צריך...ואחרי אי אלו
דקות עבות הוא הטביע את מספר המנוע...נתן לי לשלם 70 ש"ח על
ההטבעה והאישור... נתן לי את האישור, ושלח אותי לדרכי (שהייתה
חזרה למוסך, כך קיוויתי שאוכל לתת להם לעשות לי את הטסט, ואזכה
לחזור לצבא באמצע היום).

טובה פתחה לי כרטיס במוסך (יש להם מערכת ממוחשבת והכל), ואמרה
לי שאני צריך רק לגשת למשרד הרישוי בראשון, שנמצא איזה רבע שעה
נסיעה משם, שישנו לי את מספר המנוע ברשיון, ואז אוכל לתת
ל"שרתון" לעשות לי את הטסט.

נסעתי למשרד הרישוי בראשון (בשיכון המזרח, אם משיהו מכיר...ויש
הגיון בשם של השכונה, אם תהיתם), פניתי לפקידה בדלפק החדש משהו
משום שהם עברו לשם לא מזמן, ועכשיו הרבה יותר מרווח ומממוזג
ממקודם. נתתי לה באופטימיות מסוימת את המסמכים. גברת אנטיפטית
(ואני אל סתם אומר את זה) הסתכלה ואמרה "לא, לא...אתה צריך
ללכת ל-'עמדה מספר 1'", תהיתי "מה?! מה זה לכל הרוחות 'עמדה
מספר אחת'? ולה את לא יכולה לקבל את כל האישורים שנתתי לך,
אחרי שכבר טורטרתי כה וכה עד שזכיתי, זכייה מפוקפקת לקבל
אותם?"...היא רק הפטירה "לך לעמדה מספר אחת במשרד הרישוי
בחולון. הם צריכים לאשר שהאישור שיש לך תואם למנוע שנמצא לך
באוטו". לא עזרו גידופי....למטה, הוצאתי עוד כסף ליתר
ביטחון...

נסעתי, בבלבול מה, שכן חוסר הכיוון המפורסם שלי, לא עזר לי,
וגם הסברם של כמה חולונים (הם דווקא לא נראו חולים כלל) לא ממש
עזר...ידעתי שעלי להגיע לשם לפני 12:30, כי בדף המפורט של משרד
הרישוי בראשון כתוב שהם פתוחים רק עד 12:30 וזהו...אין יותר
קבלת קהל באותו יום... השעה הייתה 12:15 כשיצאתי, והייתה לי
כברת דרך לעבור...אמרתי שלפחות אני אסע מהר....אעבור על כמה
חוקי תנועה, בכדי שיהיה לי רשיון (זה נשמע לכם סותר, אבל זה
לא). איכשהו הגעתי ב- 12:40, ולהפתעתי הכל עוד היה פתוח
(מניאקים במשרד הרישוי...שמטעים את הציבור התמים)....שאלתי
איפה זה עמדה מספר אחת...מצאתי איזה תור מכוניות ארוך כאורך
הגלות ולא ממש זז.
החלטתי ליטול יוזמה, ולנסות לברר אם אפשר לקצר את התהליך, שגם
ככה מיותר עם אישור של "מכון הדרום" שקיבל את האישור לבצע את
ההטבעה אחרי בעקבות הבלגנים שגילתה הכתבה של אילנה דיין על
מכוני הרישוי. פניתי לאיזה אחד שלא אמר את שמו (הוא בטח אוכל
את עצמו שהוא לא זכה להיות גיבור בעל שם בכתבה), שהפנה אותי
לרב בוחן חנניה, שנמצא בבניין עצמו של משרד הרישוי, והוא ייתן
לי אישור שהאישור של "מכון הדרום" בסדר. נכנסתי למשרד הרישוי,
עליתי למעלה....השעה הייתה 13:00 חיפשתי את אדון חנניה, מצאתי
דלת, על הדלת היה כתוב "קבלת קהל עד 13:30 בלבד" ובכתב יד
"ביום רביעי אין קבלת קהל". התבאסתי....שאלתי שם מישהו...והוא
אמר לי שיש איזה אחד מנדל שהו גם רב בוחן, והוא יכול לעזור.
מנדל היה עסוק, אבל היה אחד אלי שאמר שאולי הוא יכול לעזור.
סיפרתי לאלי את הסיפור. אלי בנון שלנטיות אמר "אין בעיה... אני
כאן כבר 20 שנה, ואני אומר לך" והוסיף "לך לשלום בעמדה מספר
אחת, אל תחכה בתור, תגיד לו שאלי שלח אותך". אז יצאתי ממשרד
הרישוי והלכתי מסביב לעמדה מספר אחת...

חיפשתי את שלום... הוא היה עסוק בבדיקת מספרים של מנועים...
לאחר זמן מה הגעתי אליו, סיפרתי לו את הסיפור... הוא שרבט
"נבדק ונמצאה התאמה" על הטופס של ההטבעה ואמר לי להיכנס פנימה
לחדר בצד ימין, שיתנו לי אישור. נכנסתי לחדר... שהיה שם כבר
עוד אדם שחיכה. האדם הזה (אלכס או משהו כזה) גם חיכה לשלום,
שמסתבר, שהוא אותו אדם שגם כותב את האישור, והוא מחכה עד
יצטברו עשרה אנשים, לפני שהוא עוזב את עמדת הבדיקה, וניגש לתת
את האישורים הנכספים... לאחר כחצי שעה, נכנס שלום, ואחרי שהוא
נתן אישור לעוד כמה אומללים (שהתבכיינו גם כן על מר גורלם),
קיבלתי את האישור, וטופס תשלום של 82 ש"ח כשהוא מציין בהדגשה
שפעם זה היה שני תשלומים נפרדים (האישור שלו והשינוי של המספר
מנוע ברשיון).

הלכתי לדואר שנמצא ליד הבניין של משרד הרישוי (שקיים שם רק
עבור התשלומים האלה...חשבתם כמה טיפשי זה שיש דואר ליד כל משרד
רישוי בשביל התשלומים?!)....גברת צביה (אני לא יודע את שמה,
אבל תמיד חשבתי שצבאים עובדים בדואר) קיבלה ממני את הכסף,
וקשקשה קלות עם אביה (שעל פי אותו הכרות נקרא צבי) לפני שנתנה
לי את האישור....העיכוב הזה גרם לכך הגעתי לכניסה של משרד
הרישוי ב- 13:32. הדלת הייתה סגורה כצפוי, אבל היה אור
בקצה....איזו גברת נחמדה, דיברה עם חבר שלה שהיה ממוקם באותו
רגע בתוך הבניין...הוא אמר לה שתגיע לכניסה מאחור (ושוב, אני
לא מתכוון לשום דבר שאני לא מתכוון אליו) והוא יכניס
אותה....יחדיו חיפשנו את הפתח הסודי....מצאנו אותו....
הגברת החברה של ההוא מפנים נכנסה באמצעות חברה (משפט מסובך
משהו). אני בכיתי קצת לשומר שטרטרו אותי הרבה זמן, ובגלל זה
האיחור....הוא זכר אותי עוד מהקטע ששאלתי אותו על חנניה
ומנדל....מזלי...הוא נתן לי להכנס....

נתתי את הקבלה לפקידה (שטרחתי לקרוא לה "זהות חדשה למנוע
שהתחלף", או בקיצור "זהות חדשה") וקיבלתי את השינוי המיוחל
בתעודת רשיון הרכב. סוף סוף....
כל מה שחסר לי באותו רגע בכדי להגיע למנוחה והנחלה
זה...טסט....

לא נורא, מחר יום חדש,

מסקנה מידית : לא תמיד כדאי להיות ה"גבר" בבית, במיוחד שזה
אומר שאתה אמור להבין ולעשות את כל הדברים האלה שאין לך מושג
בהם, ושיש אנשים שחיים בעולם מושגים שרק הם מבינים ורק הם
יודעים איך לעשות את זה נכון. זה כולל בנקים, מוסכים ומחשבים
(שתמיד יוצא שאתה לא מבין כלום בזה, גם כשאתה בעצמך איש
מחשבים).

שאלה מרתקת שאתם וודאי שואלים את עצמכם : מי זה לכל השדים,
הרוחות והערפדים אלון ? מה הוא תרם לעלילה? למה זה מעניין
אותנו?
אני מציע שתתבעו אותי על זכות הציבור לדעת....ניפגש בבית
משפט...

פינת הידעת : יש תמרור מאוד דומה ל"זהירות ילדים חוצים", רק
שכתוב עליו "זהירות קשישים חוצים". על התמרור מצויירים שני
קשישים (לאחד יש קוקו בלוף, כך שזו בטח האישה) עם מקלות הליכה,
הולכים כפופים. אני בטוח שהרבה קשישים נעלבים מההכללה ששלט זה
שם עליהם.


דני  Thoughts of