כשיגיע יומי כדרך כל בשר
ונשמתי תפרח מזה המאסר
אשא דברי הספד ללא נהי
את אני בטוח למראשותיי תהיי.
פה נטמן גופי באדמת שממה
עמוק ישכון ירקיב בלעדייך נשמה
כי את חייבת את סיפור חיי לספר
האמת וכול כולה ללא שקר לאפר.
אני הולך לדרך הנצח והיושר
שמח ועשיר בזוזים של אושר
שאספתי באהבה טיפין, טיפין
באשר עשיתי ומכל דכפין.
גופי לך נשמה השתדך צעיר
והיינו הזוג הכי יפה בעיר
ברדת ערב חיי הגוף בגר הזקין
ואת לנצח צעירה אצלך הכול תקין.
חיוכך וורדים מריח אהבה נוטף
ההומור הילת שמחה את רוחך עוטף
הצלחות וכישלונות מעדנייך שיפרו
צחוקייך מתגלגלים סיפור חיי סיפרו.
היי, רגע עוד לא לשיר לשמוח
עדיין לא עוזב, אני במלא הכוח
רק מכין ההספד, שמא מי יודע
תאמרו דבר מה שבי היה פוגע.
י.ר |
