מאז שיצאתי מהארון אני שונא ימי חופש מהעבודה. בימים כאלה אני
מבין את הפאתטיות בחיים שלי ורואה את הריק הגדול שבהם. זה תמיד
אותו סיפור. הפחד מתחיל לכרסם בי כמה ימים לפני החופש. אני
מנסה לסדר לעצמי תוכניות אבל ללא הצלחה. אחרי הכל ההורים שלי
החרימו אותי מאז שסיפרתי להם אז איתם אין לי מה לקבוע. חברי
הילדות שלי לא מוכנים לענות לטלפונים שלי ובוודאי לא להיפגש
איתי. חבר קבוע מעולם לא היה לי אז גם זה יורד מהפרק. כשהבוס
שלי הודיע לי שביום שלישי יהיה חופש לעובדים בגלל השרב הכבד
שאמור להיות הייתי בהלם. שאלתי אותו איזה מין חברה מכובדת
מבטלת יום עבודה בגלל קצת חום ולחות. הוא חייך ואמר לי שמחקרים
הראו שהחום משפיע על התפקוד של כולם ולכן הוא מעדיף לשחרר את
העובדים שלו. החרדה מיום שלישי התגברה במהלך השבוע לרמות שלא
הכרתי. ביום שני לא הצלחתי להירדם. ניסיתי בכל כוחי למצוא משהו
לעשות אבל לא מצאתי.  

שקמתי בבוקר התקלחתי והתגלחתי למרות שלא הייתה לי שום סיבה
מיוחדת. שהסתכלתי על המראה, הרגשתי דחייה מעצמי. חשבתי שהיום
פשוט לא בא לי להיות עצמי. הדלקתי את הטלוויזיה וחיפשתי משהו
לראות שיעביר את הזמן. העברתי בין הערוצים ובשעמומי הגובר
החלטתי לקנות משהו בערוץ הקניות. המנחים הציגו את המוצר החדש
של הערוץ שאמור לשנות את החיים של המשתמש. אחרי חצי שעה של
צפייה החלטתי לקנות את המוצר המדהים הזה. לפי הפרסום הוא מסוגל
לגרום לך לקבל את האופי של אדם אחר לפי בחירתך. הבעיה היחידה
הייתה שההשפעה פגה לאחר שינת לילה. אחרי שהתעקשתי במחלקת
המכירות לקבל את המוצר עוד היום, הם הסכימו לשלוח אותו עם דואר
שליחים מיוחד. בערך בעשר בבוקר השליח הגיע והביא לי את המוצר.
פתחתי את האריזה של המוצר וקראתי את חוברת ההוראות. לפי החוברת
צריך לכוון את המכשיר לתכונות אופי רצויות ואז להפעיל אותו.
שניסיתי לכוון את המכשיר הבנתי שאין לי מושג מי אני רוצה
להיות. הבנתי שאני חייב לעשות רשימה של תכונות אופי. בראש
הרשימה כמובן בחרתי להיות סטרייט. תמיד שנאתי את עצמי בגלל
שיצאתי שונה. ידעתי שזו אשמתי שלא נשאר לי אף אחד בחיים. כל כך
הרבה פעמים רציתי להיות נורמלי ועכשיו קיבלתי את ההזדמנות.
אחרי כמה דקות הבנתי שזה בעצם הדבר היחידי שאני רוצה לשנות.
כיוונתי את המכשיר והפעלתי אותו. לחצתי על המכשיר והצמדתי אותו
לחזה כמו שהיה כתוב בחוברת ההפעלה. הוא התחיל לטעון את עצמו
לעוצמה מלאה ואני חיכיתי בחוסר סבלנות. אחרי חצי שעה שכבר
התחלתי לשקוע בחלומות על חיי החדשים הרגשתי שאני נהדף בחוזקה
אל הקיר. איבדתי את ההכרה.

שהתעוררתי הרגשתי את השינוי. לא שלטתי יותר על מעשי אבל ראיתי
ושמעתי את כל הנעשה. הרגשתי כאילו שאני בסרט שמצולם מתוך
העיניים שלי. מתרגש מהשינוי הפתאומי ראיתי את הגוף שלי קם
וניגש לטלפון. הסתכלתי על המספר שחייגתי וזיהיתי שזה המספר של
ההורים שלי. אימא שלי ענתה ושמעתי את עצמי אומר לה שלום. היא
שתקה ואז אמרה שהיא רצתה להתקשר כבר הרבה זמן. רציתי לשאול
אותה למה היא לא התקשרה אבל במקום זה הפה שלי אמר לה שיש לי מה
לספר לה. היא קבעה להיפגש איתי במרכז ואני הופתעתי. נזכרתי
שהיא אמרה לי שאני כתם על המשפחה שלה ושהיא לא רוצה לראות אותי
לעולם. לא הבנתי לנה היא מסכימה להיפגש איתי עכשיו. אולי זה
בגלל החום. אולי הבוס שלי צודק והחום באמת משפיע על כולם.

כשנפגשנו במרכז היא חיבקה אותי. רציתי להגיד לה שאני אוהב אותה
אבל לאופי החדש שלי כנראה היו תוכניות אחרות. היא התיישבה
והתחילה לדבר. היא סיפרה כמה היה קשה לה בלי הבן שלה וכמה שהיא
התגעגעה אלי. רציתי כל כך לענות לה אבל הגוף שלי לא נשמע לי
ושתק. היא המשיכה ואמרה שהיא חושבת שמשפחה לא מפרקים כל כך מהר
ושאולי התגובות הראשוניות היו מוגזמות. אני עדיין שתקתי והיא
אמרה שהיא חושבת שהיא מוכנה לעבוד על עצמה כדי לקבל אותי. לא
האמנתי למשמע אוזניי. לא הבנתי מה גרם לשינוי הפתאומי. אולי זה
בגלל החום. אולי הבוס שלי צודק והחום באמת משפיע על כולם.
הרגשתי מאושר אחרי הרבה מאוד זמן וכל כך רציתי לענות לה אבל לא
הצלחתי. לפתע שמעתי את עצמי אומר שכל זה לא הכרחי מכיוון
שגיליתי שאני לא הומוסקסואל. היא הסתכלה עלי במבט חשדני ואני
המשכתי ואמרתי לה שזה היה שלב שעבר לי. היא חיבקה אותי והתחילה
לבכות משמחה. אני הייתי בהלם. לא האמנתי שזרקתי את ההזדמנות
שלי לחזור למשפחה לפח. ניסיתי להשתלט על עצמי בחזרה אבל ללא
הצלחה. אחרי ששמעתי את עצמי מבטיח לבוא לארוחת ערב חגיגית הגוף
שלי יצא מהמרכז.

כל הדרך הביתה חשבתי על מה שקרה לי. בימים כמו היום אני בטוח
שהגורל פשוט צוחק עלי. שחזרתי את מה שקרה לי ובכל פעם זה כאב
לי יותר. אפילו לא שמתי לב שמישהו התקרב אלי עד ששאלתי אותו מה
השעה. הוא ענה לי ומיד זיהיתי אותו מאיזה פאב של הומואים
שהייתי בו. הוא היה גבר גבוה ומרשים והחיוך שלו היה פשוט
מקסים. הוא שתק לרגע ואז אמר לי שהוא מזהה אותי מהפאב ההוא
ושהוא רצה להציע לי לצאת איתו המון פעמים אבל פחד. לא האמנתי
שזה קורה לי. לא הבנתי למה הגבר הזה שכל כך הרבה פעמים חלמתי
עליו מתחיל איתי דווקא היום באמצע הרחוב. אולי זה בגלל החום.
אולי הבוס שלי צודק והחום באמת משפיע על כולם. ידעתי מה עומד
לקרות והפעלתי את כל כוחי כדי שלפחות אני לא אענה לו. למרות
הכל שמעתי את עצמי אומר לו שאני לא הומו. הוא נראה מופתע ואמר
שהוא חשב שהוא ראה אותי באיזה פאב. שאלתי אותו בקול קר אם הוא
רוצה עוד משהו והוא השפיל את עיניו ומלמל מצטער. רציתי למות.
הוא היה כל כך מושלם ומקסים ואני דחיתי אותו. למה כל הדברים
האלה קורים לי דווקא היום. הרגשתי כאילו אני חלק מטרגדיה
יוונית או לפחות פרק ארוך במיוחד של לגעת באושר. הסעודה של
הערב לא  ממש עזרה לי. כל החברים שלי  אמרו שהם שמחים שיצאתי
מזה.  הם דיברו עלי כאילו הייתי חולה במחלה סופנית וזה הגעיל
אותי. פתאום לא רציתי לשמור איתם על קשר. אפילו הקבלה של
המשפחה הקרובה הייתה מדכאת. ידעתי שמחר אני אצטרך שוב לספר
להם. לחוות את ההשפלה והכאב של יציאה מהארון בפעם השנייה.
הבנתי שהגעתי לשפל חדש בחיים שלי שעוד לא חוויתי. נקודת האור
היחידה הייתה רגע לפני שהלכתי לישון. ידעתי שלפחות בבוקר אני
אחזור להיות אני.

שפקחתי עיניים הייתי מאושר ששלטתי בגוף שלי שוב. רצתי למראה
והסתכלתי על עצמי. פתאום כל כך אהבתי את מה שראיתי. חשבתי
שפתאום ממש בא לי להיות אני. ידעתי שמצד אחד יש לי הרבה לתקן
אחרי אתמול אבל מצד שני גם הבנתי יש אפשרות תיקון. אתמול
גיליתי שאימא שלי תקבל אותי בכל מקרה ושגבר מדהים רוצה לצאת
איתי. אם אני אעבוד קשה ולא אוותר מראש כמו תמיד אני אוכל
לגרום לזה לקרות שוב. לא הבנתי איך בכלל חשבתי על להיות מישהו
אחר אתמול. אולי זה בגלל שאף פעם לא ניסיתי לחיות בדרך שלי
ואתמול זה התפרץ. הרי מעולם לא חשבתי לנסות להשלים עם אימא שלי
או להתחיל עם מישהו. אולי זה בגלל שוויתרתי על עצמי מראש
ואתמול קיבלתי הזדמנות לשינוי. ואולי זה בגלל החום. אולי הבוס
שלי צודק והחום באמת משפיע על כולם.