|
אני רוצה להתחבא בפינתי
שלא יראו או ישמעו אותי
שלא אפחיד עוד אף אחד
אשב בפינתי לבד.
אני שקועה בדיכאון העוצמתי
ואיש לא בא לכאן כדי להציל אותי
הכל קורה באיטיות ומועקה
אני פגומה, אני שמנה, אני דפוקה.
ואם פעם יכולתי לרפא, לעזור
היום בעיניי הכל צבוע אפור
מסביב ללבי מעטפת של קור
ודבר לא נקלט במוחי השיכור
אני משערת שזאת אשמתי...
כי אם לא, אז של מי?... |
|
|
איש אחד נכנס עם
ידיד וידידה
למסעדה, אז הוא
אומר למלצר:
אוקיי- אנחנו
מזמינים:
לי- מונדה,
לה- זניה,
ובשבילו תביא
ספגטי.
אז המלצר אומר:
מה, אתה לא הולך
לעשות מזה משחק
מילים?
אז האיש אומר
לו:
בוא-לא-נז,
אוקיי?
הבנתם? בולונז?
בוא-לא-נז?
גם אפרוח ורוד
לא מצליח תמיד
להצחיק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.