זיכרונות חדים חודרים יחד עם הבזקים
התאבדות האהבה קברה את מה שהנך הצריך
מכניס את עצמך לכלוב של נחשים
משועממים כבר אלו ששמעו את אותם סיפורים

הבדידות הורגת אותך
יחד עם חומות שנבנו על ידך
עטוף כל כולך בתשוקה שיצרת בתוכך
תן לי לעזור עם חום הלב שלך
אהרוג את הבדידות שאותך אספה

אותה בדידות שלקחת שינתה נתיב דרך
אותך הפכה קרח שאמיס לא אוכל
רק מעבר לים תחזור אתה עצמך חזרה
אינך מרשה לזר לגעת בטיפת חום שעוד נותרה

עורב שחור בך בוהה ואתה מתמוטט לאפר
נמצא בתוך מבוך ואינך מוצא את הסוף
שקט מסביב ואתה נעלם בתוך המון  
ללבד יש כוח משתלט ואינו יכול לעזוב