עדה לוינסקי / שוקולד (או לאמא) |
(חוויות ילדותנו, תמיד ברבים)
אהבנו את השמש בחורפים
אז יצאנו בגופיה ותחתונים
לרדת אל חקר המעמקים
ממעמקי השלולית הגדולה
ממעמקים קראתיך יה
בוץ חלקלק, רך כמו עיסה
מלטף בקרירות כף רגל קטנה
אצבעות הרגליים מתפלשות בחדווה
אחר כך, מתייבשים הרגבים
מתעקלים בקצוות, חומים וחלקים
שוקולד כינינו זאת, כמעט טועמים
נוחי בשלום על משכבך בין ברושים
ימתקו לך רגבייך במנוחת עולמים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|