|
אני עומד מולך ובוכה
ואת כמו תמיד מתעלמת
בוחרת בנתיב האחר
בו את לא מקשיבה
אלא רק מדברת.
עוד טיפה וטיפה
נוחתות לי על האף
ואת צוחקת - מפגרת
המוח שלך נשרף.
הדמעות נוחתות לי על הכרית
עיניים אדומות, קשר חסר תכלית
את כאילו מכחישה
שבגדתי בך...
נדמה שחיכית לזה. אני כבר לא שלך.
אני מצטער שזה מה שקרה
לא התכוונתי שכך זה יגמר
אבל את מדמיינת שזה לא נורא
את מדמיינת שאני מישהו אחר.
אני מצטער ואני בוכה
כי כואב לי שכואב לך
רק בגלל שאת כזאת צבועה
אני מרגיש שרצחתי מלאך. |
|
|
הסקרנות הרגה את
החתול, דוד - את
גוליית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.