|
אני עומד מולך ובוכה
ואת כמו תמיד מתעלמת
בוחרת בנתיב האחר
בו את לא מקשיבה
אלא רק מדברת.
עוד טיפה וטיפה
נוחתות לי על האף
ואת צוחקת - מפגרת
המוח שלך נשרף.
הדמעות נוחתות לי על הכרית
עיניים אדומות, קשר חסר תכלית
את כאילו מכחישה
שבגדתי בך...
נדמה שחיכית לזה. אני כבר לא שלך.
אני מצטער שזה מה שקרה
לא התכוונתי שכך זה יגמר
אבל את מדמיינת שזה לא נורא
את מדמיינת שאני מישהו אחר.
אני מצטער ואני בוכה
כי כואב לי שכואב לך
רק בגלל שאת כזאת צבועה
אני מרגיש שרצחתי מלאך. |
|
|
מוזר, נזכרתי
בקטע שהיה לי
פעם עם מישהי:
חזרנו מבית ספר,
עלינו בעליה,
דיברנו וצחקנו,
ופתאם, פ-ת-א-ם,
היא שחררה פלוץ,
כזה מרעיש,
ששתקתי... 15
דקות אף אחד לא
אמר כלום
אני, נזכר ביום
שגיליתי שגם
בנות בעלות
תכולת מעיים
מרתקת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.