שירוטל שירוטל / קזבלנקה 1942 |
אני מנחם אותה
ויודע שאני משקר.
"נשק אותי, נשק כמו זו הפעם האחרונה"
היא מביטה בי ולוחשת.
אני מצמיד אותה אלי
שערותיה בכפות ידי
וליבי דופק בפראות.
הרי זה אפשרי, כן אפשרי
אני יודע בוודאות
לשנות את המציאות.
"הוא מביט בך ילדה"
אני נאחז בה כטובע
ומתפתה לוותר-
להפקירו לטפרי המפלצת
או
למסור אותה לאחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|