פחדתי להיוותר לבדי
עד שהכרתי את עצמי
פחדתי מכל כישלון
עד שעשיתי ניסיון
וגיליתי שהסיכוי להיכשל
הוא רק שאינך משתדל.
פחדתי אף מהצלחות
עד שהחלטתי לנסות
שקודם יש להקפיד
להיות מאושר עם עצמי.
פחדתי מדעות של אחרים
עד שגיליתי שלאנשים
יהיו דעות, ודאי,
בכל מקרה, עליי...
פחדתי להיות דחוי בעיני אחרים
עד שלמדתי להאמין קודם בעצמי.
פחדתי תמיד מייסורי הכאב
עד שלמדתי שהכאב חיוני כדי להתבגר.
פחדתי תמיד מהאמת
עד שגיליתי כיעורו של השקר.
פחדתי מהחיים בהווייתם
עד שגיליתי את הדרם.
פחדתי ממוות ובשורותיו
עד שגיליתי כי לא ל "סוף"` כוונותיו
אלא, שהוא רק המעבר
להתחלה חדשה אי-שם.
פחדתי מגורלי
עד שלמדתי
כי בי הכוח בלבד
לשנות את חיי.
פחדתי משנאה
וגיליתי שאיננה איומה
יותר מחוסר התייחסות,
דהיינו, ההתעלמות.
פחדתי מאהבה
עד שבי נגעה
והפכה חיים חשוכים
לימי אור אינסופיים.
פחדתי מדברים מצחיקים
עד שלמדתי לצחוק על עצמי.
פחדתי סתם להזדקן
עד שגיליתי כי כל יום חכמה צובר.
פחדתי מהעתיד - אולי איום?
וגיליתי שהחיים משתפרים כל יום.
פחדתי מן העבר
וגיליתי כי אינו מכאיב כבר.
פחדתי מחושך משמים
עד שגיליתי זוהר הכוכבים.
פחדתי להשתנות עד שלמדתי
כי אפילו פרפר מקסים שמצאתי
חייב לעבור מטמורפוזה בגוף
לפני שיוכל בכלל לעוף !
18/05/01 ©
|
