על אדמת גיא חיזיון מזוהות,
דריסות רגליים יחפות. ממהרות.
-לאן?
-לאן?
למקום רחוק מכאן.
בעקבותיהן עורבים שחורים, מגולחי ראש,
צווחים קריאות מתכתיות.
מחפשים אחר הטרף
ולגופו רק גידים ועצמות.

והניצוד אחוז מורא,
ולזרועותיו כתובות ברזל
ורק שפתותיו נושאות תפילה
שלא ייפול או יכשל.

ועד היום הוא עוד שומע,
זעקות אחיו אילמות.
והאימה לא שוכחת, לא נשטפת
מפניו המפויחות.
ובעת ליל הכל חוזר, מתחיל מההתחלה,
עמוד העשן עוד מעשן,
אך 'אוהל שם', אינו נגלה.

ניבים:
- "גיא חיזיון"- פולין 'גיא חיזיון' לשואת היהודים.
- "אוהל שם"- גאולת היהודים.