אני חושבת שקשה,
אני חושבת שנורא קשה,
במיוחד כשמנסים להצליח
ונכשלים.
נראה לי שנורא קשה,
לחכות שישהו יבוא
ולדעת שתמיד,
הוא לא פה.
אני מאמינה שקשה,
לחכות שהסופ"ש יגיע כדי לצאת
ואז לגלות
שאין בכלל עם מי.
כנראה שעצוב,
לא להאמין באף אדם
ולדעת שכל הזמן
גם לא האמינו בך.
נדמה לי שלכל העולם יש חיים
שעוברים מולי כמו זכוכית חד צדדית
אני יכולה לראות את הכל
והכל כנראה לא יכול לראות אותי
לראות את המוני האנשים במסיבה,
ולדעת שכמה כיף להם,
אז הם לא יטרחו להצמיד את ידיהם ועינהם לזכוכית
ולנסות לראות אם יש מישהו מעבר לחצר.
אני חושבת שקשה,
ועם הזמן אפילו נהיה יותר ויותר.