הקינאה יורקת חיצים של אש
בעיניי היא בוערת אל עבר כולם
מסתכלת עלייהם במבטים מאשימים
עושה תחרות עם כל האנשים,
עם כל המאושרים שקיבלו חץ של קופידון.
ההשגחה העליונה שלחה בי חיצי קינאה
ירוקים כמו הפחית בירה שבידי.
אני בורחת מהם מסתתרת מאחורי העצים
שולחת עוד חץ, מסכלת עוד סיפור אהבה.

עושה תחרות עם קופידון
הוא שולח אהבה,
ואני מפזרת קינאה.
הירוק והאדום מתערבבים
הצבעים המיתולוגיים משחקים מחבואים.
אני וקופידון יושבים על ספסל
שולחת בו חץ אחרון,
צופה בו גוסס ומחייכת חיוך עצוב.

הערת המחבר:
"לא האמנתי שיבוא יום ויהיה בי כל כך הרבה כעס על מי שברא משהו
יפה ומיוחד כל כך שנקרא אהבה"