ד. קובי / נחילי עצב |
בתנועות לוחשות של כאב,
עושים דרכם אליי.
ואליהם מתלווים צלילי שירה ידועה,
אך נשכחת,
שמכסה את עיניי ומכבה.
אף פעם לא היה עוד סוף
אך אני חש שהנה נעלמה ההתחלה.
בתוכי מהלכים נביאי הבשורה
זקופי גב, רוחם שבורה.
ברוחי מנגנים פעמוני התחושה
אולי,
בפעם האחרונה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|