פעם הייתי ילד, לא הכרתי את החיים ואת תפקידי בהם.
העולם שיחק את משחקי, וכל אדם היה ליצן במחשבתי.
שיחקתי לי להנאתי, ואף פעם לא חשבתי על משמעות.
חיי, הם היו שלי, ואת חובי שילמתי רק לעצמי.

הילד הרך, איך הוא יכול להיות כו שטחי וקצר רואי.
שנים אלו חלפו להן, וכעת רואה אני את שטות שנות בוסרי.

כעת אני בוגר ומבין, כל חטאיי פגעו באנשים רבים,
אבל אני שמעתי, שמעתי עם אוזניים ערלות,
ואת העולם ראיתי דרך עיניים מפולבלות.

אך עם הגיל הכרתי התחזקה, וקשרי חובה נקשרו עתה.
כל חטאי, נצפים כעת דרך ניסיון,
ונזכר אני איך נראו דרך עיני ילדון.