[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אריק יוהיינאן
/
נמאס לי לסלוח

נמאס לי לסלוח
שוב ושוב
אתה היית לי אדם חשוב
ואותה האהבה שהייתה בינינו
לא תשוב

אולי נדבר, אולי שוב נסתדר
אבל זה יהיה משהו אחר
נמאס לי בכל פעם להיזהר
להסתכל מסביבי בפחד
כדי לא להישבר

זה עוד חור בלב
רק שהפעם זה יותר כואב
הכל מתערבב
אני הופך לשונא במקום לאוהב
ואני לא יודע מה בכלל אתה חושב,
אם אכפת לך...

זה לא העולם שלי
ולא שלך
ואני יודע שזה לא קרה בגללי
ואולי גם לא בגללך
זה באמת לא משנה,
לא רוצה להיפך לשונא
אבל פתאום, בבת אחת, הפכת שונה

אני רק מתפלא
איך גוף אוהב כל כך מתכלה
קצת נמאס לי לשחק את תפקיד
"המדריך שנותן ועוזר תמיד"
וכשאני נפגע, ונהיה לי כל כך רע
אני נותר לבד, ללא כל עזרה,
ללא כל חבר שנמצא איתי בשעת צרה...

אך לב אוהב
לא משנה עד כמה הוא כואב
שוכח מהר מאוד את כל מה שהיה
ומייד מתפנה להציע עזרה.
לא אשתנה.
לא בגללך...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פם אחת קניתי
מקרר.
הכל היה יפה
וטוב, ואז אישתי
באה וראתה
אותו.

איזה מקרר יפה,
היא אמרה.
חייכתי אליה
ואמרתי, כן,
קניתי אותו מיד
שניה.

היא הסתכלה עלי
ונתנה לי סטירה.
אח"כ הכניסה
אותי פנימה
והפילה את המקרר
מהחלון.

ואז התעוררתי
במקום כזה כתום,
שכתוב למעלה
"במה חדשה".

והשאר -
היסטוריה.

(אחד משחזר איך
הוא הגיע לכאן)


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/1/06 7:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אריק יוהיינאן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה