|
בקצה העיר מתבודד לו אדם אל הצד
מתבונן אל הרחוב
ואשה יפה עם סרט אדום
אולי מחר
מה שבטוח שבא לי פתאום
לחבק אהבה
ולומר לך
כמה טוב
לא יודע
אם יפול בחלקי העניין
מה שמצאנו היה שוטה קטן
(אני עף)
לא יודע
כמה טוב לי להיות לצדך
פה יצאנו לעיר
עם זנבות של אדם
(תגיד לי, איפה אתה חי?)
אז חיפשתי
עם אותם רגעים של תקווה
אף אחד לא שואל
אף אחד לא יודע
מה שהיה
מחפש
נעלמה לי פשוט אהבה
מה שלא בא היום
יבוא בטח מחר
לא יודע... |
|
|
אתה מעמיד פנים
שאתה מכבד אותי,
ואני מעריך את
זה, כי אתה כותב
מהמעיים,
ובדרך-כלל זה גם
מריח ככה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.