שרפתי את הבית
ונטשתי
הלכתי והלכתי
רחקתי
בשבילים לא מוכרים
הלב חיפש מצפן
שלפתי מהזכרון שבילי ילדות,
שבילים מתחילת הדרך,
ודימיתי אותם לשבילים בהם הייתי עכשיו.
ובמסלולי ניקרו ציפורים בלתי-נראות
דימיתי שצפצופיהן מחרישי האזניים
הם השירים שגדלתי עליהם
שרפתי את הבית
בדרך פגשתי אהבות קודמות,
מלים שנשכחו,
תכניות-מגירה, חלומות,
חבלי-הצלה
שבלמו אותי מנפילה תהומית
פגשתי סנאית קטנה
שצחקקה לה בקול גבוה-
כמוהו לא שמעתי מעולם
היא הדביקה אותי בצחוקה
סגדתי לשירתה
עצמתי את עיניי
וראיתי אותה שרה את צחוקה
בהיכל גדול וגדוש מעריצים
שרפתי את הבית
והלכתי
מצאתי הרבה דברים
אבל לא מצאתי שקט לנפשי. |
