|
אולי אפנה אל הים הכחול
מולו אעמוד ואצעק בקול
כי הזמן נעלם ולא יחזור
שברי כאב מתחברים מאחור
למדי אותי לאהוב
לגעת ולרעוד
אולי אפנה למנגינות
כי תחושת האהבה שבלבי עייפה מלצעוק
שנים של תקווה ושנים של כאב
לא נעלמות בתוך מטוס מהבהב
למדי אותי לאהוב
לגעת ולרעוד
מילים: אלון אריאלי |
|
אתם לא רואים את
זה. אבל כתוב לו
על הראש, קצת
מעל העורף,
מגולח בשער "במה
חדשה"
הספר של ההוא
האדום מלמעלה
מנסה להתחכם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.