[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אף פעם לא אהבת אנשים
העדפת לשחק לבד, עם עצמך
וכבר מזמן הפסקת לחפש מישהו שיתאים

אתה תמיד נשאר מאחור,
אבל בכוונה,
כי אף פעם לא רצית,
להיות חלק מקבוצה

ושוב אתה נשאר לבד,
אחרי שכולם הלכו
מפסיד בתופסת לבדידות
אבל אתה אוהב את זה
אתה אוהב את השקט, בלי אף אחד
אולי יותר מדי,
יותר מדי לבד

ותמיד כשכולם שמחים
אתה עצוב, כי הם הכלל
אף פעם לא תוכל להיות כמו כולם
וזה חבל

ועכשיו הילדים קוראים לך לבוא לשחק
אבל אתה לא רוצה, מעדיף להישאר לבד
ואתה הולך ומתרחק,
כי אתה חושב שככה, תהיה מיוחד

ושוב אתה נשאר לבד...

אז שוב תכנס לחדר, תנעל את הדלת, ואל תתן לאף אחד להכנס
אתה כבר בטוח שלא תצא, אין אף אחד בחוץ, אתה כבר הפסקת לחפש

ושוב אתה נשאר לבד...


מילים: אסף וינר







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אולמי ורסאי?
מהרצפה לתקרה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/10/01 0:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תדר מאהארבעים ושתיים

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה