מיה פורטונה / מוליה |
עוטפים את מוליה
שוקעים בתוך דמה החם.
והם פזורים פזורים פזורים
לאורך כל חייה
והיא צומחת מתוכם.
מילים, מילים, מילים,
שוטפות את מוליה.
פרוקות בתוך ראשה התם.
ואז צלילים צלילים צלילים
באים לה ככה
וכבר גרונה זועק אותם.
גלים גלים גלים
קוצפים במוליה
גואים בתוך נפשה לים.
והם עולים עולים לאישוניה
ונשפכים אל העולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|