אוריאל צוריאל / הבכי |
כאילו כעצם זר שיושב חנוק בלמעלה של הגרון.
בהמשך הגיעו בליעות הרוק, משיכות באף, עיניים מתחילות לדמוע.
לבסוף בא הבכי קולח ושלם ועגול
ולבסוף הבכי עוד הפעם צרידות,
כאילו לא יצא הכל ונדחה למועד אחר.
ובמועד אחר כבר הייתי אחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|