|
רגליי מותירות עקבות בבוץ
אך שום סימנים בהיסטוריה.
אני דוחקת צעקה מבעד מיתרי קולי
אך לא נשמע אף הד.
ישנן עיניים שמכוונות אליי
אך רואות דרכי ולא אותי.
אני בלתי נראית
אך רואה הכל.
יום אחד אעמוד קרוב, כל כך קרוב
שאף אחד לא יבחין בי.
בלי להרגיש תתפורר דמותי ותתפזר ברוח
ואז באמת אהיה
בלתי קיימת. |
|
|
עם כל הכבוד
למקרה המצער
שקרה שם,
מה זה השם הזה
קוטאותי?
ולאן נעלם
צבוטאותי?
שגם זה לא שם מי
יודע כמה...
אבל הוא בחיים
אז לא מדברים
איתו.
אבל קוטואותי,
מה זה?
בצבוטאותי לפחות
יש תאור של
פעולה וזה אולי
מובן או מועיל,
אבל מה זה
קוטאותי, זה
נשמע כמו שם של
דלקת במעי הגס!
להב בן-לאדן,
גננת במעון
לקשישים, בויכוח
פילוסופי עם
מעריץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.