תרגום אישי לסונטה מספר 144 של שקספיר

שתי אהבות לי לנחמה ולמכאוב,
כששתי רוחות לא חדלות מלהציע;
גבר ישר ומהוגן, הינו מלאכי הטוב.
הרוח הרעה, הינה אישה כהה צבעה.
כדי לזכות בי במהרה לגיהנום, הרפא הרעה
את מלאכי הטוב מהשגחתי מפתה
והיא את הקדוש שלי, לשטן תשחית,
מחזרת אחרי נוכחותו במלוא גאוותה.
והאם יהפוך מלאכי לשטן
אולי חושד אני, אך להסתיר בוחר
אבל מכיוון ששניהם לי, שניהם לאותו חבר,
אני משער שמלאך לאחד הינו גיהנום לאחר.
אך את זאת כנראה לא אדע, אלא אחיה בספק,
עד שמלאכיתי הרעה תשרוף את הטוב שלי הרחק