|
מביט בזרמי נשיותך הנמסים
בין סדיני לילותיי הרטובים,
כאבק של חלום נשכח
לאהבה חדשה טהורה בת שנים
ואני מלקק... גומע לתוכי
אותך...
ואת שכוחת אל
במיטתי האחת הגדולה
שהשכילה להכיל את שנינו
למעשים של טבע המנגן שירתו
בלילה ויום... כמעגל חיים
שאינו נסגר לעולם |
|
|
עדיין לא הבנתי
למה (ל בשווא
ולא בפתח) ג'יין
מכורה.
הנזיר אלקטרוני,
מעריץ מבולבל של
jane's
addiction. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.