גבר צעיר, בנות ערלים ישרו בעיניו.
מייחל לרוח סערה באה מן המזרח,
תהדפנו לארצות-הגויים שם צומח זהב.
שם כפיר-אריות שואג לקראתו
ומאומה אין בידו, רק עלומיו, וישסעהו.
עדת דבורים בגווית-האריה ולדבש תאוותו,
ואביו ואמו לא ידעו כי מאלוהים מעלליו.

גבר זקן, ארורה האדמה בעבורו.
מייחל לרוח מים תהדפנו אל עדן מקדם.
שם מדבר, בחול על גחונם נחשים.
לא קול אלוהים מתהלך לרוח היום,
לא אישה לקולה שמע ואליה תשוקתו.
כמעט שלח ידו כמעט לקח מעץ החיים
ולא כך, כי שם הכרובים ולהט חרב מתהפכת.