על הדבש שמלא ברעל
ועל העוקץ המתוק
על האם והתינוקת
שאת זכרם אפשר למחוק

על הכח, על העוני
על כל שאר המלחמות
על מצחי, ועל הפוני
והבהובים קצרים של שמות

את כל אלה לא אזכור
ואת כל אלה אהרוס
את היופי והטעם
אתן לאהבה לחמוס

את התשוקה ואת הלהט
את אש האדמה
את הכח והאופי
שהשאירוה חמה, קרה, חמה

על השטרודל והפיתה
שהפכו ישראלים
על סיגר ועל נרגילה
ועל צינגלים קטנים

על הזיות טירוף ולעג
ועל רגעי פחד של שפיות
על הכביש ועל הדרך
שבהם כה קל למות

על החבל שקשרתי
ועל הקצה של התהום
על הזמן שבו נשברתי
ועל מוחי הזדוני, האיום

על כל רגע של פכחות
על הזמן אותו אשכח
על הסם ועל המחק
והקשה והמסובך

על שיקוי קסמים סגול
ועל שטיח מעופף
על ריפוד חדש עם צבע
על השכן שמתופף

על השמן והסולר
וגפרורים שיש בכיס
הפקט שמלא בחומר
והאבא שמכעיס

על שתיקה עזה כמצח
ועל אופיי הפחדני
על הדבש ועל העוקץ
ששמרו אותי, אני