אריק יוהיינאן / עצב |
שולח את זרועותיו הארוכות אלי
עוצם את עיניי
גורם לי לא לראות
ולתהות
היכן האהבות
והחברים
והדברים שכולנו חולמים בהיותנו ילדים
תמימים
אנחנו גדלים עם עצב מהול בשמחה
ושמחים מדי אדם אוהב
פעם כשהאושר בא
חיים את הרגעים השמחים בעצבות
ובשאר זמננו אנו מרגישים בדידות
עצב
הולך ובא
וחוזר בעוצמה
וזה שורף
וצורב
כי אני רוצה להיות
אדם אוהב...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|