New Stage - Go To Main Page

אריק יוהיינאן
/
הולכים ונגמרים

כל כך הרבה אסונות גדולים יש בעולם
ואיפה האסון שלנו בין כולם?
נשים נאנסות ונרצחות
ואיפה אנחנו בין כל הזוועות?

אנחנו משחקים בחצר האחורית של אלוהים-
שמשחק בחצר הקדמית עם המלאכים
והוא לא רואה אותנו,
הוא לא רואה שאנחנו
הולכים ונגמרים

לפעמים שאני עוצם את עניי - אני שומע בכי מרחוק
אנשים נרצחים על לא עוול בכפם ואלוהים ממשיך לשתוק
אומרים: "הוא בוחן אותנו", ואני חושב שזה טפשי
שעל כל תשובה לא נכונה - אנשים מתים

אנחנו משחקים בחצר האחורית של אלוהים
שמשחק בחצר הקדמית עם המלאכים
והוא לא רואה אותנו,
הוא לא רואה שאנחנו
הולכים ונגמרים

איך הכאב מתעצם בלב בכל יום מחדש
כשאני רואה אסונות וטרגדיות אני נחלש
וכל כך עצוב לי עלינו - על עולם שיכול להיות כל כך מדהים
אולי שמישהו יגיד כבר לאלוהים שיפסיק לשחק עם המלאכים

ושיעצור לרגע ויראה אותנו
שיראה איך שאנחנו
הולכים ונגמרים



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 29/1/06 7:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אריק יוהיינאן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה