בסוף היום אני נזכר,
שוכב על המיטה,
כל מה שעבר,
חודר למחשבה,
עוד אין לי מסקנה,
רק תמונות מבזיקות בראש,
חלום ותקוה מתגברות על מציאות.
בוקר אז מפציע,
ידוע מראש אך מפתיע,
בכל פעם מחדש,
אני חש,
שכל מה שארצה יהיה שלי,
רק בסגירת העפעפיים,
חזרה לעולם ללא חלומות,
כן אני - אינני זוכר חלומות,
זוכר אני את סוף היום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.