אלי אל / ימי נעוריי הרחוקים |
פסגת אהבתי הנהדרת
אהבתיה,
בלב כבוש
מסומק ביתולי
כרחם בשל
לתקווה חדשה,
כבריאה מבטיחה.
חלמתיה
שיבת שובה
אליי,
ערגתי למבטיה
שהתערבלו
באוויר הריק
בשעת הכלימה,
בשעת התוגה
שבפרידה הכואבת..
שנאתיה...
בצלקות האימה
שהותירה בנשמתי,
מהדמעות שנטפו
מאסיפי דמעותיי
שהליטו פניי
בבושה הגדולה
שמיאנה ללמוד
את
הלקח המוכר...
הנורא
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|