אלי אל / בדידות |
פוצע נפשי באצבע המצפון
הנמהר,
חורש זימתו
בשקט נאצל
שמפריח רוח סגרירית
בין דמעות עיניי
הלובשות חיוך
של הבנה
מאוחרת.
ואני חורש
את זכרונות
עולמי
כאינך איתי,
אלא שם,
במקום לא ידוע
לובש בנשמתי את
חלומותייך
כזר הפרחים שנבל
על מצבת עולמייך.
1990
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|