טינקרבל אואנאואואן / שמיכה של קיץ |
מחכה לשמיכה הארוכה והיפה שלי
ואתה...
עדין עדין,מלא רכות
עד לכיבוש הטוב כל כך.
מלהג לי ולוחש לי
ואני שקטה,
ואתה שואל,
ואני מעורפלת.
ואתה אוהב לי
בדרכך המדהימה
שכל פעם כל-כך כל כך שונה.
ואני נמסה ,נמסה,
החום שבחוץ
הלחות באוויר
גופי המהביל
וגופך המשלים לי.
איזו איזו מתיקות
מתחבאת בגבר האדיר שכולך...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|