[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כשאתה צוחק דמעות יורדות מעיניך, דמעות מלוחות כל-כך ואני
מלקקת אותן ישר מהלחי שלך.
פעם זה היה קשה לא נתת לי להתקרב אל פניך לא כשצחקת ולא
כשבכית, אף פעם, לא היינו כל-כך קרובים, לפחות לא כמו היום.
ואני כל-כך אוהבת את הצחוק שלך - מתגלגל ורועם. כשאתה צוחק
כולם מצטרפים אל צחוקך ואז, אתה מפסיק גם כשהשאר ממשיכים לצחוק
אתה משנה את מצב רוחך ובוכה. סיימת את תפקידך וידעת שעכשיו אתה
צריך לעזוב. אבל אני תמיד עזבתי איתך מחכה לשמוע את צחוקך.
תמיד צעקת עלי לעזוב אותך ושאין לך מצב רוח אבל בסוף מצאת אותי
מחכה בידיים פתוחות לחיבוק שלך ולנשיקה, מחכה לך.
הפסקת לצחוק, כבר לא היה לך על מה ואני רק חיכיתי לבכי הבא,
כדי שאוכל ללקק את הדמעות המלוחות שלך, כי רק מזה אני חיה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שני אנשים שטים
בסירת גומי
הסירה טובעת.
אחד מת והשני לא
אוהב חומוס


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/10/01 0:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאו שפרמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה