[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הלכתי לשכנה לבקש קצת סוכר וראיתי על העץ שלה תפוח יפייפה.
מאז אותו יום אני חומד את התפוח. כל יום אני יוצא לבדוק אם הוא
עוד שם. רציתי לקטוף אותו אבל הוא היה גבוה מדי.
חשבתי שאם רק אחכה קצת זמן, הוא יפול לידיי.
עבר יום, עברו יומיים, אבל התפוח בשלו.
עבר חודש, עברו חודשיים, אבל התפוח לא התייחס אליי ולא נפל
לידיי.
עם כל יום שחלף, התפוח נהיה יותר מגרה, יותר מושך, יותר עסיסי,
יותר מזמין, יותר בשל, יותר יפה.
לפעמים נדמה לי שהתפוח משחק בי, והוא יודע שאני שם עליו עין
כבר הרבה זמן.
אבל אני בכל זאת מעדיף לחשוב שהתפוח תמים, ולא שם לב שאני בא
כל יום אליו רק בשבילו.

אתמול החלטתי שזהו, נמאס לי לחכות. אני הולך לקטוף את התפוח
שלי, אבל דווקא אז ראיתי שיש בו תולעים.








16.1.06







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אמא אבא... במה


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/4/06 11:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עדי אדימקס

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה