גלעד רוזן / אמא |
בדרך אליך,
מאור פנייך,
נשכחת המציאות.
קולך מצלצל באזניי,
מהפנט כמו כישוף עתיק,
מתגלגל משפתיך אלי,
כן אלי - זה שבפנים.
אני שומע אותך,
האמיתית,
רצונותיך ברורים לי,
כוונותיך נסתרות מעיניי,
חומקות מבעד לחריצי החומר העוטף אותך ואותי,
לעד.
הנני כאן,
אי-שם בתוך תוכך,
עדיין ממתין שתכירי בי,
האנרגיה העצורה בבטנך,
כי יבוא היום בוא אעלה בשאגה השמימה,
אמא אדמה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|