תבכי
הוציאי את הכול

אני פה ליידך,
חש בכאבך
מביט בך
הדמעות מצטברות בעינייך

רוצה לחבק אבל את מתרחקת
פוסע עוד צעד מתקרב לגופך
מנגב את לחייך עם אצבע אחת
ואת שוב

מסתובבת
מפנה את ראשך
ספרי לי נא מה על ליבך
צופה בגבך מתרחק אט אט
וכוח הכבידה מונע ממני לרוץ אלייך

עומד
קופא במקום
מסתכל על דמעותייך משאירות שביל של חלומות
חלומות שהתנפצו מזמן על מדרכה אפורה
במקום אחר, בשעה שונה.

שעה שאת פוסעת ומתרחקת מעיניי
דמעותייך נראות רק כזגוגיות המתנפצות על ליבי
ואני עודני קפוא על אותו צומת דרכים
מכוניות חולפות, צופרות
אני מביט בך  

את כבר לא נראת בעין.
אבל אני עודני מסתכל לכיוון שממנו נעלמת
מצפה שתחזרי בריצה
אבל את מזמן נעלמת.

עודך באופק ילדה?
עוד לא הפנתי את גבי.
תבכי תוציאי את הכול
אני פה
קפוא בצומת לא ברור
יחוש בכאב שנשלח ממרחק
ודמעותייך אינן נראות עוד