|
בנופים עצובים
את מצטיירת יפה
וימים רחוקים שגרמו לך לבכות
דמעות מזהב
אל שדות עמוקים
שם ברחת בכל יום
וערבים ריקים שעיצבו ייאושך
לדמעות מזהב
בין עננים לשמים
שם למדת לחלום
כל כוכב שעזב את שביל החלב
דמעות מזהב
את יודעת
שאני יודע
כמה יקרות
הדמעות
כשמאבדים את היקר מכל |
|
|
זהו!, נגמר לי!,
אני הולך
הבייתה!
פיני גרשון,
הולך הבייתה לא
כי הוא לא טוב,
או כי הוא טעה,
פשוט הוא מאוד
עייף, וכבר אין
לו רעיונות
לסלוגנים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.