אור לי / מטמורפוזה |
מאופלת נותרתי
מאוה נושק לקודמו
חלל ריק --
הד שובר שקט.
מרכינה ראש,מבט
מתוה פוסל קיומו
תוגה דמומה
שתיקה.
כיסופים לזמן אחר
רווי תום שונה
נאקה כבושה
הטמעה.
השתפות נסוכה ברוך
עדנה עדי כל
לקיחה,התעצמות
התבגרות.
22/8/01
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|