|
מאופלת נותרתי
מאוה נושק לקודמו
חלל ריק --
הד שובר שקט.
מרכינה ראש,מבט
מתוה פוסל קיומו
תוגה דמומה
שתיקה.
כיסופים לזמן אחר
רווי תום שונה
נאקה כבושה
הטמעה.
השתפות נסוכה ברוך
עדנה עדי כל
לקיחה,התעצמות
התבגרות.
22/8/01 |
|
|
עכשיו 5:30
בבוקר ואני בבמה
חדשה.
אני עייף,
טרוד,
ומפליץ ללא
הרף.
5:31 בבוקר, אני
הולך לישון.
השניצל הולך
לישון תוך כדי
הפלצה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.