רציתי לכתוב לך סיפור.
סיפור עלייך, עליי ועל הים.
על איך שכשאתה הולך לים, אתה עוצר בדרך בקיוסק ליד אבולעפיה,
קונה שתי קופסאות; אחת לך. ואחת לים.
לך - אל.אם.לייט (אתה בחור שיגרתי, לא קשוח).
ולים - ווינסטון אדום. כמו שאני מעשנת. סיגריה חזקה, לכאלה
שצריכים למשוך.
(לאלה שצריכים עלים מיובשים כדי לעבור את היום).
הים תמיד מסיים את הסיגריה לפנייך. אתה לא באמת צריך אותה
כמוהו, היא פשוט מתאימה לך למשקפי שמש.

רציתי לכתוב לך סיפור.
על איך הים כל כך הרבה יותר חזק ממך.
              (כל כך הרבה יותר חזק ממני).

רציתי שתדע, שכשהים רגוע, כחול ויפה, הוא מביא אותי לנירוונה
מושלמת, כזאת שאני יכולה להרגיש רק כשהכל בסדר בינינו, ואתה
מסבן לי את הגב בריח פסיפלורה.
(זה נשמע פלקטי כמו פרסומת לאבקת כביסה, אבל הייתי נותנת הרבה
בשביל זה עכשיו...)
- תמיד פירות טרופיים נראו לי כמו אהבה.

                       

במאבקים בינך לבין הים - הים תמיד ינצח.
הוא חזק ויפה ויודע מה הוא רוצה.
בקרבות ביני לבינך - אני תמיד אפסיד.
אני חלשה, ואוהבת, וקטנה ומשוגעת.
- אתה אף פעם לא יודע מה אתה רוצה.

                     

פעם ניסיתי לכתוב לך על גלים.
על איך אתה הירח שלי - שולט לי בגאות ובשפל.
מסקרן אותי עד מוות לדעת מי הירח שלך...

                   

הרבה אנשים מפחדים ממנו, מהים.
אפשר לטבוע בו, להיסחף, בלי להרגיש.

- אתך אני תמיד מרגישה שאני נסחפת.
כל - כך הרבה יותר מפחיד אותי לטבוע בך.
כל-כך הייתי רוצה שפעם אחת תטבע בי.

               

אתמול בלילה ירד גשם, והדבר היחידי שרציתי לעשות
היה לשכב על החול, ולהרגיש איך המים המלוחים האלה
שוטפים אותך ממני.