תמר, תמר, שמעתי קול קורא לי, פתחתי אט אט את עיניי וראיתי את
סיוון עומדת מולי, כנראה ישנתי זמן לא מבוטל.
מה השעה? שאלתי מיד.
שלוש וחצי ענתה לי.
מה??? הזדעקתי ממקומי. אני לא מאמינה! איך שלוש וחצי?
אחרי אתמול אין פלא .. היא סיננה בשקט.
מה היה אתמול? שאלתי.
היינו בפאב אם את לא זוכרת.
לא, אני לא זוכרת אמרתי, מסתכלת סביב, תגידי רגע, שאלתי, איך
נכנסת לפה בכלל?
מה זאת אומרת איך? היא נראתה מבודחת, הדלת הייתה פתוחה.
פתוחה?? נדהמתי. האמת לא זכרתי מה עשיתי כשבאתי הביתה אתמול,
בכלל לא זכרתי כלום.
מי הביא אותי לכאן אתמול? התחלתי לחקור.
אני באמת לא יודעת, אמרה, רק ראיתי שהתעסקת כל הערב עם איזה
בחור אחד.
איזה בחור? שאלתי.
לא יודעת... ענתה לי. טוב בכל מקרה באתי לפה והבוס שלך התקשר,
הוא רוצה שתבואי מיד, יש לו תיק לתת לך לעבוד עליו.
פרשה חדשה? זה לא יכול להיות, אמרתי, עוד לא סיימתי לעבוד על
מקרה הגניבה בבנק, עוד לא היה משפט בכלל, איך הוא כבר יכול לתת
לי תיק חדש?
אני לא עורכת דין אמרה סיוון, כך שממש אין לי מושג בקשר לזה,
אולי כדאי שתתקשרי אליו ותשאלי אותו בעצמך.
צודקת אמרתי אני אלך למשרד ואני אדבר איתו.
רעיון טוב אמרה, אבל קודם כל אני צריכה שתשבי רגע אני צריכה
לספר לך מה קרה אתמול בפאב.
סיוון אין לי זמן לזה עניתי בעצבנות, את רואה שאני ממהרת, מה
כבר קרה? אז השתכרתי קצת, לא ביג דיל! כאילו שאת לא משתכרת קצת
לפעמים, אל תנסי לחנך אותי, אני ילדה גדולה אני יודעת מה אני
עושה.
אבל עדיין, ניסתה סיוון, אני בכל זאת החברה הכי טובה שלך,
אומנם לא הייתי לידך אתמול כל הזמן אבל עדיין, אני רוצה לספר
לך מה היה אתמול,את הרי לא זוכרת כלום.
האמת אמרתי לה, זה ממש לא מעניין אותי, קצת התמזמזתי עם כמה
אנשים, זה לא אומר כלום, הנה תראי אותי אני כאן איתך, בבית שלי
ועכשיו אני גם מאוד ממהרת לעבודה! אם לא שמת לב.
טוב איך שאת רוצה, אבל אם תרצי שאני אספר לך משהו תגידי.
טוב בסדר סיוונוש, תודה על הדאגה העמוקה ואל תשכחי שאני מתה
עלייך, אמרתי לה תוך כדי יציאתנו מן הדירה.


הגעתי למשרד,השעה הייתה ארבע.
הבוס חיכה לי בכניסה וזימן אותי לישיבה מייגעת וארוכה על תיק
חדש של רוצח סדרתי.

בשעה שש וחצי הגעתי הביתה, בתקווה לשתות כוס קפה מרגיעה
ולהיכנס לישון.
בשבע צלצול טלפון קוטע את מחשבותיי, אני עונה, זו סיוון והפעם
היא ממש תקיפה ונשמעת מודאגת. ודורשת שאני אשמע את כל מה שיש
לה להגיד לי.
אני בלית ברירה נכנעת לה ומתיישבת על הספה עם הכוס קפה ביד
ומאזינה לדבריה של סיוון:
טוב תקשיבי תמר, נכון הפאב שהיינו בו אתמול?
נו..
אז המשטרה עצרה איזה אחד שהיה אתמול שם.
נו אז מה את רוצה שאני אעשה? נהייתי חסרת סבלנות מרגע לרגע.
זה לא כל העניין הוסיפה, אמרתי לך שהתעסקת עם גבר לא מזוהה
נכון?
כן... עניתי בקוצר רוח.
אז נראה לי שזה אותו אחד שהמשטרה עצרה בחשד לשימוש בסמים, ועוד
כל מיני. איך ששמעתי שעצרו מישהו שהיה אתמול בפאב שהיינו,
הלכתי ישר לתחנת משטרה בשביל לראות אם זה אותו אחד שהתמזמזת
איתו. וכן לפי המראה זה הוא.
ועכשיו תקשיבי טוב תמר. אני רוצה שתלכי ותעשי בדיקת דם! מי
יודע מה הוא הזריק לך החולה נפש הזה.
מההה? נדהמתי, אוףף סיוון אבל אין לי כוח ללכת לעשות בדיקות
דם, למה שהוא ירצה להזריק לי סמים או כל חומר אחר?
אני יודעת? אמרה, יש אנשים משוגעים בעולם. טוב אני עכשיו באה
אלייך ואנחנו הולכות לעשות לך בדיקת דם.
טוב, נאנחתי וניתקתי את הטלפון.
כעבור רבע שעה היינו בדרך למרפאה הקרובה, הבדיקה נעשתה כרגיל
ואמרו שמחר בבוקר כבר יהיו תוצאות ושאני אבוא לקבל.
מחר ב-9 בבוקר אני אצלך אמרה סיוון, אנחנו הולכות ביחד לקחת את
התוצאות.
סיוון, אל תהיי פרנואידית יותר מדי, הפצרתי בה, אם הייתי תחת
השפעת סמים כבר הייתי מרגישה את זה.
לא תמיד! אמרה סיוון, וחוץ מזה אני ראיתי איך הוא התעלק עלייך
אתמול, אם הוא היה רוצה הוא היה יכול לעשות את זה ממש בקלות,
זה לא היה כל כך קשה לעשות את זה לפי מה שראיתי.
טוב בסדר,עניתי, מחר ב-9 אצלי.

סיוון הייתה בדיוק ב-9 בבוקר מתחת לבניין שלי, ירדתי לעברה
בחוסר חשק מובהק, לא היה לי כוח לכל השטויות האלה, לפי דעתי זה
ממש מופרך, אמרתי לסיוון בעוד אנחנו נוסעות לעבר קופ"ח.
וחוץ מזה אני לא יכולה להרשות לעצמי להפסיד ימי עבודה בלי
גבול! כבר לקחתי הרבה ימי חופשה בזמן האחרון, עוד בסוף הוא
יפטר אותי אני אומרת לך! המשכתי לקטר.

טוב טוב טוב, תמר, זו הבריאות שלך! את לא חושבת שזה מספיק חשוב
להפסיד יום אחד של עבודה בשביל לבדוק שהכול תקין ולהמשיך בשגרה
הנורמאלית בידיעה שהכול בסדר?
טוב, צודקת, השתכנעתי במקצת, תודה שאת דואגת לי כל כך הרבה, אם
לא את, בכלל לא הייתי מתקרבת לפה, והישרתי מבט לעבר קופ"ח
שנראתה באופק.
הגענו לחדר האחות כדי לקבל את התוצאות, האחות הגישה לי דף שהיו
בו כל מיני אותיות באנגלית עם סימונים די מוזרים.
מה זה אומר? שאלתי.
בואו שבו, הצביעה האחות על שני כסאות שניצבו על יד שולחנה, אני
אסביר הכול.
התיישבתי וסיוון לצידי.
האחות התחילה להסביר שבבדיקת הדם שלי גילו כמה סוגים של
"סמים", לא מריחואנה וכאלה היא הדגישה, אבל מספר סוגים של סם
מרדים מטשטש שגורם לעייפות יתר.
רואה? הסתכלה עלי סיוון במבט מחנך. ידעתי שהוא מסוכן! אני לא
מאמינה שהוא עשה את זה! היא כבר ממש התעצבנה.
בואי, היא משכה אותי מהכיסא לעבר הדלת. הודינו לאחות ונסענו
לביתי.

אני לא מאמינה ! חזרה סיוון על אותו משפט 50 פעם.
ידעתי שהוא מסוכן, אמרה, אבל לא חשבתי שממש הוא יעיז לעשות לך
משהו. את קולטת? היא המשיכה,
סם מרדים, מטשטש, הוא בטוח תכנן לעשות איתך משהו כמו לאנוס
אותך, היא אמרה ללא היסוס.
עיקמתי את הפרצוף ובהיתי בקיר במבט המום.
אז הוא לא אנס אותי, אמרתי תוך כדי בהייה בקיר, וכנראה שהוא גם
לא זה שהחזיר אותי הביתה, המשכתי, אם הוא היה מחזיר אותי הביתה
אז הוא היה עושה לי משהו בדרך או משהו, ובטוח אתמול בבוקר
הייתי שמה לב, או מרגישה משהו.

הגיוני, אמרה סיוון.
אז אם כך, מי החזיר אותי הביתה? שאלתי.
אולי עינת? אמרה סיוון, היא כל הערב הייתה לידך.
אם את אומרת? אמרתי לה. הרי אני לא זוכרת כלום בכל מקרה.
ממש כלום? שאלה סיוון, אפילו לא את התחלת הערב?
לא... לא ממש, התחלתי להסס, אני רק זוכרת את הקטע שנסענו באוטו
שלך לפאב ואמרת שעינת תהיה ושהולך להיות ענק. זהו בערך.

טוב, אמרה סיוון, אז כנראה עינת החזירה אותך. בואי נתקשר אליה.
הכי טוב, לא?
כן, זה באמת רעיון טוב, אישרתי, והיא חייגה את המספר של עינת
באיטיות.
עינת ענתה כעבור 2 צלצולים לטלפון והיא וסיוון פטפטו וצחקקו
להן, אני בינתיים הלכתי להכין לנו קפה קל. כאשר חזרתי לסלון עם
הקפה בידי, סיוון כבר צפתה בטלוויזיה.
נו? שאלתי אותה.
אה. היא הסבה את מבטה אלי, עינת אמרה שהיא החזירה אותך. זה
בסדר.
אה אוקי, הוקל לי.
אז מה היה הקטע של הבחור ההוא, לשים לי סמים בשתייה או משהו?
לא יודעת, ענתה סיוון אולי הוא רצה בסוף להשכיב אותך או משהו,
אני לא יודעת.
טוב, אמרתי, והמשכנו לצפות בטלוויזיה עד שסיוון נאלצה ללכת
לעבודה, הייתה לה משמרת.

למחרת בבוקר זה היה היום החופשי שלי, קמתי מאוחר והתבטלתי
קצת.
אבל כל היום נדדו מחשבותיי אל ההוא שהייתי איתו במסיבה, ניסיתי
להבין למה, למה הוא עשה את זה. לא הצלחתי. לבסוף החלטתי שאני
הולכת בעצמי לתחנת משטרה לדבר איתו בעצמי ולראות אותו, בכל זאת
הייתי חייבת לדעת מי זה.
הגעתי לתחנת משטרה וביקשתי לראות אדם שהיה מעורב בהחזקת סמים
והוא נעצר בסביבות יום ראשון.
כמובן לא ידעתי להגיד את שמו או את תיאורו.
נתתי את כל הפרטים שהיו ידועים לי, מתי נעצר, על מה, ובאיזה
פאב הוא היה.
בסופו של דבר איתרו את האדם, ושוטר חביב ליווה אותי אל מיקומו.

כשהגענו אליו, הסתכלתי עליו והופתעתי, הבן אדם היה נראה מקסים
כל כך, הוא ממש לא היה נראה אחד שמסוגל לנגוע בסם, הוא היה
באמת חתיך, לא התפלאתי שהתעסקתי איתו באותה מסיבה.
היי, אמרתי לו והתקרבתי אליו. אז מה, השתלת לי סמים בשתיה?
שאלתי.
לא! ממש לא! הוא ענה, אני לא נגעתי בשום סם, אני אומר לך! אני
לא יודע מאיפה בכלל משיגים סמים תאמיני לי!
איך קוראים לך, שאלתי.
אלון, הוא ענה.
אז אלון, אתה מוכן להסביר לי מה קורה פה?
טוב, תראי, במסיבה עצמה את יודעת פחות או יותר מה קרה בינינו,
סתם התחלתי איתך כי חשבתי שאת חמודה. ויום שלאחר המסיבה באו
שוטרים ועצרו אותי בחשד להחזקה בסמים, לא ידעתי מה רוצים ממני
והייתי בטוח שאלה סתם שטויות, אבל עשו לי בדיקת דם ומצאו אצלי
סמים בדם, אין לך מושג כמה הייתי מופתע, אחר כך הם טענו שמצאו
את הסם הזה אצל עוד אנשים שהיו בסביבה שלי, ולכן אני זה ששמתי
להם את הסמים בשתיה, כי היו עדים שראו אותי עושה זאת! וכל
הסיפור הזה זה המצאה אחת גדולה! הוא המשיך, אני לא יודע איך
הגיעו אלי סמים, אני אומר לך, מישהו מנסה להפיל את התיק הזה
עלי.

הייתה שתיקה מביכה, הסתכלתי לו עמוק עמוק לתוך העיניים וידעתי
שהוא דובר אמת. היינו ממש קרובים. הוא אמר לי - תמר רק שתדעי
שאני אוהב אותך! בחיים לא הייתי עושה לך דבר כזה! מהרגע שראיתי
אותך בפאב התאהבתי בך.
הבטתי עליו לזמן מה, חייכתי והלכתי משם. כמעט שרציתי להגיד
-"גם אני אוהבת אותך".
הגעתי הביתה בשעות הצהריים וכל היום רק חשבתי על אלון.
אלון, אלון השם הזה צלצל לי מוכר.
לא יודעת מאיפה אבל אני בטוחה ששמעתי את השם הזה איפשהו פעם.

עכשיו נזכרתי, עכשיו אני יודעת הכל! הכל אני יודעת! התחלתי
לצעוק, השתגעתי, לא ידעתי כבר מה לעשות קודם.
לקחתי את המפתחות, יצאתי מהבית בריצה, התנעתי את המכונית
והגעתי ישר לתחנת המשטרה, לאלון, לאלון שלי. אלוןןן! צעקתי,
בתקווה שזה לא מאוחר מידי. וראיתי אותו שם עוד יושב. הרים את
מבטו אלי וחייך את החיוך המקסים שלו, אלון אני ממש מצטערת!
מצטערת, אני ראיתי לך הכול בעיניים, ידעתי שאתה לא משקר אבל
עכשיו אני יודעת את זה יותר טוב מאי פעם, ורק רציתי להגיד לך
שאני אוהבת אותך.
הוא קם ונתן לי חיבוק.

הגעתי משם ישר לבית של סיוון, אפילו לא דפקתי נכנסתי כרוח
סערה.
סיוון! צעקתי, היא הציצה מהמטבח. הייי תמרווש! היא קראה אלי.
סיוון את אחת הכלבות! יא מגעילה אחת! אני שונאת אותך!
מה קרה היא שאלה כולה מבוהלת.
את! את! הכול את!
את שמת את הסם אצלי בכוס! זאת היית את!
מה? היא הייתה מופתעת עוד יותר. איך הגעת לזה?

התחלתי לספר לה.
אלון, אומר לך משהו?
אני אומנם לא הכרתי אותך בתקופה הזו בכלל כשהיית חברה שלו אבל
שמעתי עליו סיפורים, וכולם אמרו שאת עוד מאוהבת בו, אפילו
עינת.
ואת, כשראית אותי מתעסקת איתו במסיבה, ואיך שהעיניים שלו נצצו
כשהוא היה איתי, הקנאה אכלה אותך, אז החלטת לחסל את הקשר
בינינו אחת ולתמיד, ותאמיני לי שלמצוא את הסם זו בכלל לא
בעיה.
פשוט קודם כל שמת לאלון סם בכוס מבלי שהוא ירגיש, ואח"כ לי,
ועשית ככה שזה יראה שהוא שם לי את הסמים!
ושמת גם לעוד אנשים שהיו קרובים אליו.
אח"כ את לקחת אותי במכונית שלך אלי הביתה, הדלת לא הייתה פתוחה
כשנכנסת בבוקר, אלא אני הייתי חצי מסוממת אז לקחת ממני את
המפתח פתחת את הדלת וישנת אצלי וחיכית עד שאני אתעורר בשביל
שאף אחד אחר לא יספר לי משהו אחר ודאגת שאת כל הסיפור אני אשמע
ממך. אפילו ניסית לגרום לי לא לרצות בכלל לראות את אלון אחרי
מה שהוא עשה לי כביכול.
וכשאמרת שדיברת עם עינת ושאלת אותה אם היא הביאה אותי זה היה
בלוף אחד גדול! לא שאלת אותה כלום, פשוט שיקרת לי אח"כ.
את שקרנית! זהוו! סיימתי את דברי.
יפה יפה, אמרה סיוון וחייכה חיוך מכשפתי ומחאה לי כפיים.
מיד הסתערתי עליה, קשרתי לה את הידיים עם מטפחת ולקחתי אותה
ישר לתחנת המשטרה. קרימינלית כזו חייבת להיות בכלא!