חדר קטן, שני כיסאות, שולחן ועליו עלים יבשים ומקל עקום, שלושה
אנשים מתווכחים, אחד צועק על מצב הכלכלה בארץ, שני מחזיר לו
צעקות על מצב הפוליטיקה בעולם והשלישי עומד ורוטן שהוא בכלל
היה אמור לתת הרצאה בנוגע לסדרי עדיפויות והוא לא יודע למה אין
אף אחד באולם. בין צרחה לצרחה האיש הראשון מנשק על הלחי את
האיש השלישי והאיש השני מגיב בסטירה מתוזמנת לחלון שנפתח ונסגר
לידו. הדלת נפתחת, פרצוף צועק שם לא מובן ונעלם לפני שמי מהם
מצליח לשאול אותו מה הוא אמר. האיש השני מסתכל על הראשון,
השלישי בודק את השעון כיס שלו בחיפזון ושלושתם יוצאים מן החדר.
העלים שעל השולחן מתפזרות ברוח מהחלון הפתוח, המקל מתגלגל אל
הרצפה ונשבר. החלון נטרק סוף סוף, המהום שקט בוקע מהקירות, כלב
נובח בחוץ, יד מדממת תלויה על אחד הקירות מחבל קצר שמחובר
למסמר בקיר, דם מטפטף על הרצפה, האור נכבה,
חושך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.