|
בהיותי בשדה קוציי
יקוד קרני השמש הולעטו בגבי
ובערת חום אחזה ברגליי.
הזיתי צהוב וירוק כהעבר
וכשהפכתי גבי
הזיתי קשת בענן.
השמיים, שמיים תכולים.
הגשם , אין.
מהיכן צצה קשת זו?
והלא ידעתי אני
כי עברי רודפני ותו לא.
הזיתי
בתוף הפח.
בילד המטורף.
נשקף מתוך אספקלריות מנופצות.
מתוך זכוכית שבורה.
כנפש, מנופצה.
1999 |
|
|
וימאס עם ישראל
מהמצב ויקום
ויאמר "אין
ערבים אין
פיגועים". ויאמר
השרון "כל הערבי
הימה תשליכוהו
ולא אחד תחיון"
וישליכו עוצבות
המחץ הערבים
הימה ויעברו שבע
שנים וישמח לבם
של בני ישראל
ויאכלו וישתו
וישמחו
בדולפינריום.
ויהיה בתום שבע
השנים ויתארגנו
הערבים במצולות
ויקומו כמפלצות
מים ויכו הערבים
בבני ישראל ביד
חזקה ובזרוע
נטויה, והעם?
נקעה רגלו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.