ונקנה לנו בית, עשוי לבנים בהירות, עם גג אדום וגדר לבנה. כמו
בסרטים.
וגם ילדים. שניים או שלושה, שיהיה לנו זמן להיות לבד.
וכשייכאב לי הראש אתה תביא לי אקמול ומיץ-פטל, כי זה מר. גם
כשלך ייכאב הראש אני אוציא את הכאב מתוכך.
וכל שבת, בסביבות הצהריים, נצא עם הילדים לטייל בגן ולא
נשתעמם, אפילו שזה כל הזמן אותו מקום, כי אנחנו נהיה ביחד. אם
לא תרצה לצאת, נשאר בבית.
אנחנו נהיה הזוג הכי יפה בשכונה, וכולם יגידו שאנחנו  מושלמים.
אבל לא נהיה ממש מושלמים - לפעמים יהיו לנו חילוקי דעות או
ויכוחים. לפעמים נריב ונצעק אחד על השני. בלי מכות. ואחר-כך
תביא לי זר-פרחים גדול, ותחייך אליי כמו שרק אתה יודע. ואם זאת
תהיה אשמתי אני אכין לך את האורז שאתה אוהב, זה עם התבלין
המיוחד שאמא שלך הביאה. אני אוהבת את אמא שלך.
ויום אחד תחזור הביתה מאוחר, ואני אחכה לך, דואגת. אני אשאל
איפה היית, ואתה לא תענה ואני אבכה ואשאל אם היית עם מישהי
אחרת.
אבל אתה לא תבגוד בי. אתה תחבק אותי ותגיד שרק אותי אתה אוהב.
וגם אני אוהב רק אותך.
זה תרחיש יפה, נכון? אתה לא יכול לענות לי. כי אתה לא אוהב רק
אותי. אתה אוהב אותה.