השמש שקעה על המחנה הרדום. רוח ג'ונגל חמימה נשבה ברחובות
הבוציים בין בקתות הקש העלובות וכלובי הכליאה השקועים באגם מלא
העלוקות. ליטפה את פניהם השמוטות של אסירים שבורים בגופם
ובנפשם, מאמינים כי ארצם נטשה אותם. פיזרה את עשן הסיגרים
המסריחים מתוצרת עצמית של הסוהרים הקוריאנים ששתו בירה ושיחקו
טאקי. כאשר מדי פעם התעמעמו אורות המחנה בבת אחת, וצרחת כאב
פילחה את הערב הטרופי, פנו עיניהם המלוכסנות אל הפינה הצפונית,
שם הוחזקה סוכנת סמויה של הציונים ועונתה כדי לגלות עוד על
הכיבוש הנפשע והשליטה הכלכלית של יהודה בקוריאה.
זבוב הפירות האסייתי המצוי שנדבק לכובעו של אחד השומרים בעמדה
ההיקפית הצפונית ראה סככה ובה עמוד שאליו קשורה נערה, גלימתה
האדומה זרוקה בצד, והיא לבושה בסמרטוטים רטובים מדמה. נגד
גרמני סתום עין שאכל שניצלים וינאים משולחן צד מהודר ושמע
אופרה אוסטרו הונגרית מפטיפון מיושן, צעק שאלות, ומשלא נענה
הכה בה בזרם חשמל שבא מחוט תייל שעליו משופדת בובת פיקצ'ו
פרוותית. חבל הקנביס הקושר את ידיה נחתך לאט לאט ע"י אחת
השיניים החדות של הזאב שהטריד אותה קודם לכן ביער. הזאב שכב
עכשיו בביתה של הסבתא עם כדור בראש ומפרקת שבורה, ראשו המדמם
נח בזווית לא טבעית על כרית כותנה שעליה רקומים לבבות קטנים.
משנפרם החבל ונפל לרגליה הנעולות בקבקבי סאבוט הולנדיים (כמו
לנילס הולגרסון), חטפה היא מידו של חוקר הגסטאפו  את בובת
הפיקצ'ו ותקעה אותה בחוזקה לתוך הרטייה השחורה עם צלב הקרס
האדום המצוייר עליה. עינו הבריאה של החוקר נפקחה בהפתעה
כשהתייל הכהה חדר למוחו והעביר דרכו 120,000 וואט.
בזמן שגופת החוקר נפלה לרצפה, דרכה כיפה אדומה את אקדח הלוגר
שלקחה מחגורתו. לאחר מכת אש קצרה, היא קפצה בסלטה אחורית עם
סיבוב לימין לעבר גלימתה האדומה ועטתה אותה. שלפה את שני
העוזים תוצרת רפאל שנשכחו מלב השובים. שולחן ברזל ועליו כלי
עינוי שונים נהפך על צידו ומאחוריו נעמדה סוכנת המוסד הסמויה
עם שם הקוד המקורי והמרגש כיפה אדומה. ריח של אבק שריפה נישא
ברוח הג'ונגל החמימה שכעת נשבה ביתר עוז ובידרה את גלימותיה
האדומות ושיערה השחור כעורב של הסוכנת העשויה ללא חת. האור
העכור של נורות החשמל הישנות ומחממות האטמוספירה נצנץ על עשרות
התרמילים שנפלו לרצפה, יחד עם כמה מחסניות מדי פעם שהוחלפו
בחדשות ממתקנים מיוחדים על ירכיה (כמו בטומב ריידר). מכלול
העוזים נע קדימה ואחורה וחוזר חלילה בנועו על המסילות המשומנות
באהבה ובמסירות מדי יום ביומו. עכשיו כבר לא היה שומר בעמדה
ההיקפית הצפונית, וכיתת הכוננות שהוקפצה משנת השיכורים שלה
שכבה סביב הכיכר עם יותר ברזל בגופם משמייעצים רוב יועצי
התזונה. עם תום התחמושת נפלו העוזים לרגליה בשני צלילים
מתכתיים עוקבים. כיפה אדומה פשפשה בגלימתה והוציאה לאוויר הערב
פדרל מושחר עם רימוני נפץ (מטול רימונים כמו בשליחות קטלנית 2,
אבל לא הקטן אלא הגדול עם התוף). לאחר ליטוף אוהב על ידית
האחיזה האורטופדית, התפרקו במעוף של שברי במבוק ורסיסים מספר
ביתנים וגדרות קרובים, שהיוו מחסה אפשרי ללוחמי גרילה
מסתתרים.

בשעה זו כל המחנה היה על רגליו ונשקו הסובייטי המיושן בידו.
סמלי המשמעת הקולניים החלו לארגן חוליות ולעבות עמדות כדי
להתמודד עם האיום החדש והבלתי צפוי מידי הקפיטליסטים המערביים.
משק כנפיים רך נשמע מלמעלה, וצללים עברו על כובעי הקש המגעילים
והכל כך לא "אין" של לוחמי הגרילה. העיניים המלוכסנות שהורמו
לשמיים ציפו לראות להקת ציפורים העוברת מעל ראשם, והופתעו
בגלותם מסוקים מושקטים של חיל הים ומהם משתלשלים חבלי סנפלינג
שחורים. טייסי המשנה זרקו רימוני עשן שהתפזרו מהר ברוח
הרוטורים אך הסתירו את לוחמי השייטת המועברים מטה בזריזות
מקצועית. כשם שבאו, כך נעלמו המסוקים המוסווים בכחול. נקודות
אדומות זריזות החלו לרוץ במעלה הרחוב אל עבר חיילי ההתנגדות
ההמומים. רשת הקשר הוקמה, ועשרות מדונות (אוזניה ופומית) צפצפו
עם ביצוע הבדיקה השגרתית. העיניים הנוצצות מאחורי מסיכות הסקי
בחנו את השטח ורק חיכו לפקודה. במקביל מי האגם רחשו ובעבעו
ומהם הגיחו לאטם צוללנים רעולי פנים ששחררו את האסירים מכלובי
המים, ופתחו זווית ירי אל האויב עם רובי הקלצ'ניקוב המוסבים
ועמידי המים שלהם.
למשך כמה שניות כולם פשוט עמדו ככה. התנשמו והתנשפו לקראת פרץ
האדרנלין והעופרת, או מפחד הפולשים הרבים ובעלי העוצמה שהרסו
את מנוחת אחר הצהרים שלהם. לא היה אדם אחד בכל שטח המחנה שלא
היה על רגליו ונשק חם דרוך בידו. אסירי הכלובים יצאו בשקט
מאזור המלחמה וכוונו ע"י טייסי משנה חמושים ב"נשר המדבר" לעלות
על מסוקי בלקהוק שהמתינו להעבירם לצוללת דולפין שהמתינה במי
האוקיינוס ההודי במיוחד בשביל להעבירם לביטחון המולדת. שכירי
החרב הקוריאנים הביטו זה בזה בחשש והניעו משקלם מרגל לרגל
בעצבנות. מפקדי החוליות הציצו ממחסות שקי חול מחוררים.
במרחק 3 קילומטר על גבעה בינונית הצופה התמים היה רואה לאחר
ריכוז מסוים שיח גדול במיוחד ובעל צורה ייחודית. אך לשום שיח
לא היו זחלים, מנוע כבד, אינטרנט לוויני ואנטנות קשר לטווחים
שונים. כן כן ,היה זה למעשה נגמ"ש פיקוד מסווה. לאחר הערכת מצב
זריזה, לגם הקצין הבכיר מתרמוס הקפה החם שהביא מהבית במרחק
מאות אלפי קילומטרים, משך קצרות באפו, הרים את המע"ד לפיו ואמר
קצרות "אנגליה".
הנקודות האדומות שלפני כן שוטטו בחוסר מטרה על פני בקתות
הבמבוק והסככות, החלו לחפש דמויות וראשים עוטי כובעי קש רחבים.
אטמי לוע ותפוח דריכה הוסרו ביד מיומנת מהקלצ'ים הרטובים,
ולוחמי גרילה שפופים החלו להופיע בין כוונות הברזל. עשרות
תרמילים נפלו לאדמה בצליל מתכתי חלול, והאוויר רטט מעוצמת
הכדורים בעלי גולת המתכת (מעובי קנה) שקרעו את רחובות המחנה
וגופות המחבלים. משתיקי הקול לאם-16 צקצקו ללא הפסקה. עם מכת
האש הרועשת שהחזירו הקוריאנים עלו להקות ציפורים מרחבי הג'ונגל
בקריאות מחאה צרודות. רשף הרובים האיר את עיניהם המלוכסנות של
לוחמי הגרילה אשר מדי פעם נפקחו בהפתעה עם מעצור מזדמן שנוצר
מהזנחה וחוסר דאגה לנשקם האישי. מספר פצצות מטול נפלו בריכוזי
חיילים והעיפו לצדדים שקי חול, גפיים, ראשים, וכובעי קש
מגעילים. שכירי החרב החלו לסגת עם נפילה של יותר ויותר
מחבריהם, והשתלטות על יותר ויותר עמדות שפעם היו שלהם.
גנרל עם כובע מצחייה אדום הכוכב ומעיל עיטורי גבורה קומוניסטים
שלקח מגופות חיילים שהרג במארבים שפלים ומלוכלכים, ראה איך
חייליו חסרי ההכשרה נקצרים באש המדויקת וחסרת הרחם של הכוחות
הציונים. הוא נבח פקודות קשות להבנה לתוך מכשיר קשר נייד כבד
ומיושן מתוצרת ארה"ב.  נכנס לזחל"ם (רכב עם גלגלים מקדימה
וזחלים מאחור) ורק עם תחילת תנועתו מחוץ למחנה הודיע את הפקודה
לנסיגה כללית. נשקים חדלו לירות ונזרקו לאדמה כשברחו שכירי
החרב אל היער. כשהבחינו כוחותינו בנסיגה, חדלו אש ונתנו להם
לברוח בלי חללים נוספים.
לאחר 5 דקות התחלק הכוח לצוותי סריקה שטיהרו את שאר המבנים
וחיפשו עוד שבויים. משסוימו כל החיפושים עלו הכוחות על אותם
מסוקים מוחרשים ופנו לעבר שטח כינוס אשר בו יפטרו מציודם
האיכותי ויקבלו דרכונים מזויפים  שבעזרתם יצאו מהארץ בהדרגתיות
במסווה של טיול מאורגן לצעירים. הנגמ"ש החל דרכו לעבר משאית מק
ישנה אך עמידה שתבריחו מהארץ במכולה של שימורי דגים.
לפני שירדה הדולפין אל המצולות פרץ ממנה סילון אש קצר שהמשיך
את תנועתו מעלה והתגלה כטיל בליסטי ים-קרקע . עם שיגורו הזהירו
מכ"מי החוף של הקוריאנים על שיגור שהתבצע כביכול מתוך שומקום,
אך כבר לא יכלו לעשות דבר. בעוד הרש"ק (ראש קרבי) הגרעיני שלו
חוצה את אוויר הערב הקריר, הוזעקו מיגים וספינות סיור קלות
לנסות לאתר את מקור השיגור. אך כלום כבר לא שינה. האדמה רעדה
כשהפרוטונים התבקעו במרכז המחנה. התגובה הלא יציבה שלחה גל רחב
של קרני גמא לוהטות ששרפו ברגע אחד את עץ הבקתות כמו קופסת
גפרורים עם פתיל. האגם המלוכלך התאדה, והמחנה הפך לשממה רעילה
לדורות.
כיפה אדומה הציצה מבין שני סלעים במרחק בטחון מהמחנה, וסדרה
ביתר נוחות את חליפת הקרינה על גופה. היא לא התפנתה מארץ האויב
עם שאר הכוחות. יש עוד עבודה לבצע מבין צללי העולם השלישי. היא
פנתה אחורה והחלה ללכת לכיוון הנגדי של הפטרייה הגרעינית
המוארת באור השקיעה...