1. חוץ. פטיו של בית קפה אנגלי. יום.1.

בפטיו של בית הקפה יושבים בובי צ'רלטון, 78, ומישל
פלטיני,50, ולוגמים מספלי חרסינה עדינים. (השיחה מתנהלת כולה
באנגלית מלבד אם מצויין אחרת)

בובי:
מישל, תהיה נחמד ותעביר בבקשה את הסוכר...

מישל: (במבטא צרפתי כבד)
עוד סוכר?! אתם האנגלים... זה בגלל שיש לכם רק ביסקוויטים
מחורבנים!

מישל מעביר את הסוכר וטובל את הקרואסון שלו בקפה. לאחר מכן
טועם אותו ומעווה את פרצופו

מישל:
מרד(לעזאזל בצרפתית)! איזה קפה מחורבן... וגם הקרואסון! הייתי
צריל להביא איתי במזוודה...

בובי:
תרגע מישל, אתה מביך אותי...

בובי מביט לצדדים ורואה כמה אורחים אחרים של בית הקפה מביטים
בהם בסלידה, מנגבים פיהם במפית וקמים מהמקום. מישל שופך את
שארית הקפה לעציץ קרוב. בובי מניח ידו על מישל ואומר לו

בובי:
די מישל, באמת...

מישל:
בובי, בוא נדבר לעניין, קפה כבר לא יצא לי היום...

בובי:
(מתיישר בכיסאו) תראה הזמנתי אותך כדי לדבר על... שינוי שם
המונדיאל

מישל מביט בבובי בזעזוע. הוא הודף את הכסא לאחור ומתחיל לקום

מישל:
נו באמת! ידעתי שלא הייתי צריך לבוא לפה מההתחלה...

בובי:
מישל, באמת (קם גם הוא מנסה להושיב אותו) תירגע... אני בכל זאת
איש מבוגר, תקשיב לפחות עד הסוף...

מישל:
(מתנגד להושבה) אני כבר יכול לנחש, החוצפה שיש לכם! לבריטים!
(זורק את המפית ויוצא מאחורי השולחן)

בובי:
אבל... באמת, אתה לא חושב שזו מחווה ראויה?

מישל:
מחווה ראויה?! האיש היה שיכור שמן, הוא בייש את המקצוע שלנו!

בובי מביט במישל בקור כעת. הוא עוזב אותו וחוזר לשבת מיד
בכסאו. מישל מביט בו בזהירות. הוא מתכופף קמעה לעברו

בובי: (ממלמל)
באמת! ג'ורג'י בוי בייש אותנו?! אין כבוד בימינו...

מישל:
נו, בובי, אל תהיה ילד קטן!

בובי:
(מפנה את ראשו) אתה לא תדבר עליו ככה!

מישל:
מונ דייה ( "או אלוהים" בצרפתית)! ואני חשבתי שאני אבלה סוף
שבוע נעים של דרבי לונדוני... (מתיישב בחזרה בייאוש) תראה, זה
לא סביר

בובי:
לא סביר?! הוא היה שחקן אדיר! השחקן הטוב בעולם בתקופתו!

מישל: (בעוקצנות)
אפילו יותר ממך?

בובי:
אין מה להשוות, בכלל לא שיחקנו על אותו תפקיד...

מישל:
נו בטח... תשמע בוב, זה לא בא בחשבון ואתה יודע את זה...

בובי מניד בראשו במבט מאוכזב, ולוחש לעצמו משהו. מישל מרים את
ראשו מנסה להאזין. הוא לא מצליח ואומר:

מישל:
מה אמרת?

בובי:
הו, כלום...

מישל קם בעצבנות, מעיף את הכיסא לאחור


מישל:
אתה לא תעשה ממני צחוק!

בובי:
אני לא צריך, אתה כבר עושה זאת יופי בעצמך...

השניים יוצאים בסערה למדשאה שקרובה לבית הקפה וצועקים תוך כדי
הליכה

מישל:
אני עושה מעצמי צחוק?! תראה אותך, מתחנן על בסט כשכל העולם
יודע שאתה היית השונא הכי גדול שלו...

בובי:
(מאדים) שערוריה! זה שטויות!

מישל:
בטח שטויות... אתה קרנת כשהעיפו אותו ממנצ'סטר!

בובי:
אה! צרפתי מחורבן!

מישל מנפנף בעצבים למונית

בובי:
תלך, תלך... תמיד היית לוזר!

מישל מסתובב מהמונית שכבר נעצרה, סוגר את הדלת בעצבים וצועק על
בובי:

מישל:
לוזר?! אני יכול ללמד אותך! הפסים שלי היו יותר מדויקים מהשעון
שלך, סבאל'ה!

בובי:
אתה מדבר איתי על פסים? אני הייתי מלך הבישולים הבלתי מעורער!

מישל:
בדגש על היית! (מחייך ברשעות)

בובי:
(טופח על כרסו קלות) גם אתה לא בדיוק בשיא שלך...

מישל מביט בבובי בריכוז. הוא מתנשף ממאמץ הוויכוח. לבסוף הוא
מתיישב על הדשא, ומתחיל לצחוק. בובי מביט בו המום אך מצטרף
אליו אחרי כמה שניות

מישל:
תראה אותנו, שתי תרחים טיפשים...

בובי:
כן... על מה לעזאזל אנחנו רבים... (מחייך חיוך רחב)

מעבר זמן: אותו מקום

בובי ומישל שרועים על הדשא, ראש לצד ראש, מביטים לשמיים.

בובי:
אח... אתה זוכר את זה מישל?

מישל:
כן... אין כמו ההרגשה הזו...

בובי:
אנשים אומרים שלכבוש גול זה תענוג אבל...

מישל:
האומנות האמיתית היא... לבשל!

בובי:
כן... אתה רואה בין כל הדבוקה את הראש של הבחור

מישל:
(בהתלהבות) אתה סופר בלב: אחת... שתיים לפי הקצב של ההגנה
ואז...

בובי:
בום! אתה מקפיץ אותו בצד הנעל, ונותן סיבוב קטן בקצה, בשביל
הטעם. אתה מרגיש אותו מקפץ על הגבשושיות, אתה עוזר לו
במחשבה...

מישל:
(מוסיף תנועת יד)דוחף אוויר וזז וסוויש! זה על הרגל שלו! הוא
בועט וזה גול! חסר לו שזה לא!

השניים צוחקים בהנאה.

2. חוץ. בית קברות. יום. 2.

בובי ומישל עומדים ליד הקבר של ג'ורג' בסט. בובי מוחה דמעה
ומישל תומך בו בידו.

מישל:
הוא באמת היה משהו מיוחד...

בובי:
ג'ורג'י בוי!(קורא בבכי) אתה תחסר לנו!

נכתב לסדנה ה61, סדנת בישול בשלושה. קישור:
http://stage.co.il/forum/read.php?f=13&i=19272&t=19199