קולות הנמל
ריחות הדגים
הוא מכיר אותם טוב
בשבילו הם חיים
ליבו מחולק לעשרות חלקים
ושט על פני מים עשרות בשנים

הוא חוזר לכאן שוב
הוא יחזור כך תמיד
אהבה שטבעה לו
הפצע מגליד
הים הוא ביתו
מקום מפלטו
הוא מכיר אותו טוב
מפליג רק איתו
לבד

השחפים
מקשיבים
הם תמיד שם בשבילו
הם לא יטבעו לעולם
הם תמיד מבינים
כמוהו גם הם נודדים
הוא יודע ממה הם בורחים
הם עפים איתו

צפירת אוניה
כמו סטירה לפנים
מחזירה מחשבתו
לנמל
פונדק מעופש
זונות ספנים
גברים שנגמר להם
המזל

השחר מפציע
שני זרים במיטה
השחפים כבר קוראים לו לבוא
לא יתן להם לחכות
הוא יפליג איתם
רחוק

השחפים... (פזמון)

הקולות אחרים
הנמל השתנה
אך אותם זכרונות
לא מרפים לשנייה
הם שוכבים בתחתית המצולות
צועקים אליו
בשנתו