דב וובר / גב אל גב לים |
לעיתים את מתעצבת
ככה בזריזות
נהיית בודדה לצידי
רצינו שיהיה לנו טוב
קצת פחות קפוא לאהוב,
נעימה ומחממת
צפה איתי בין כרישים
שוקעת
באוקיינוס של ציפיות
הלחנתי לך סימפוניה של
שגעונות, סילחי לי
בין הצלילים, הצללים
הכרישים
את נעלמת
לעיתים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|