ולא כל סיפורי האהבה נגמרים בטוב
ומעניין מה יהיה הסוף שלנו,
לפעמים החיוך שלך כל כך קרוב
ואני לא דואגת לאף אחד מאיתנו
ואז בלילות אתה נושם מהר
מנסה להספיק
ואני בקושי נושמת משתדלת בשבילך,
מנסה להחזיק
וכשאתה לא רואה אני עוצמת עיניים
ומתפללת לאלוהים שיש אהבה
וכשאתה ישן אני חורקת שיניים
ומנגבת דמעות אני לא עצובה
ונאנחת כי שוב זה יתחיל מחדש
יציף אותי מבפנים בלי הכרה
ואני יגיד לך כלום למרות שזה לא ממש
ואני יגיד שזה בסדר למרות שזה נורא
ובאמת שאני לא מתכוונת לשקר
ולא לצבוע לחיים באדום בוהק
ולמה אתה תמיד חייב להיות כזה מתוק
ולמה אתה תמיד חייב להיות כזה צודק

בבוקר אני קמה מוקדם לפני שהשמש זורחת
בחוץ ציפורים עוד לא מצייצות
ובשקט אני מסדרת את השיער והמיטה
עוטפת אותך בידיים מחבקות
מצמידה שפתיי לשלך מזרימה חלומות
עוצמת עיניים בשקט מקשיבה לקולות
מחפשת לראות בתוכך אולי משהו נשאר
ומתפללת שזה רק רסיסי כוכבים מהלילה שעבר
שוכחת עד כמה נפלא אתה יכול להיות
וכמה מקסים יש בתוכך, אם רק נדע לרצות
שוקעת בתוך עננים של שמחה שהייתה יכולה להיות
ואוהבת מבפנים כמה שאפשר
משתדלת שתראה ורוצה שתדע הכל
צובעת עיניים בצבע של ים וירח בצבע כחול
ושואפת לתוכי את הניצוץ הבוהק שבך
ונושמת עמוק
מבקשת סליחה ורוצה להסתובב לאחור
אבל לא מצליחה
אז צוחקת איתך על כוכב שנופל
ובוכה בגלל קרן של שמש
מחייכת איתך על הכיף של היום
והכעס של ליל אמש
מחבקת חזק ולא מסכימה לעזוב
מחייך לתוכי
זה קשה לאהוב.