לפעמים

לפעמים כשנדמה לי שהכל נגמר ואין יותר מה להגיד,
אני עוצם את עיניי ולא חושב על כלום..
לפעמים כשנדמה לי שעלייך איני חושב,
מרים את ראשי ומסתכל לשמיים,
חושב על אלה שהלכו ולא חזרו...

פתאום את באה אליי, את מסתכלת בעיניי במבט העמוק והחודר שלך..
ואני מנסה להתחבא אך לא מצליח... ואז את מתחילה לאט להתקרב
אליי... רוצה ללכת, אך לא יכול לזוז.. את מחייכת, אני נהיה
לחוץ... את מאושרת... באת לספר לי שאותו את עוזבת...

לפעמים כשנדמה לי שאין יותר אהבה בעולם,
מבין שהייתה לי הזדמנות אחת ואחרונה..
להשיב מה שהיה בינינו,
בלי לחשוב על השאר, רק לחשוב שוב על שנינו..
בלי קרבות, בלי מריבות, בואי נחזיר אהבתנו..

פתאום את באה אליי, את מסתכלת בעיניי במבט העמוק והחודר שלך...
ואני מנסה להתחבא אך לא מצליח... ואז את מתחילה לאט להתקרב
אליי.. רוצה ללכת, אך לא יכול לזוז... את מחייכת, אני נהיה
לחוץ... את מאושרת... באת לספר לי שאותו את עוזבת..

פתאום את באה אליי, את מסתכלת בעיניי במבט העמוק והחודר שלך..
ואני מנסה להתחבא אך לא מצליח... ואז את מתחילה לאט להתקרב
אליי... רוצה ללכת, אך לא יכול לזוז... את מחייכת, אני נהיה
לחוץ... את מאושרת.. באת לספר לי שאליו את חוזרת...
ואני שוב מסתגר...